התלבטות מה לעשות בסיום הלימודים צבא או ישיבה?

שלום וברכה לכבוד הרב שהתחלתי ללמוד (אחרי הגן) הייתי בבית ספר חילוני (למרות שהייתי דתי שנולדתי) ולאחר מכן עברתי לבית ספר ממלכתי דתי ומשם עברתי לתלמוד-תורה חרדי שבו הייתי מכיתה ד' עד כיתה ז', ולאחר מכן עברתי לישיבה-תיכונית, עכשיו ברוך השם לקראת סיום הלימודים וההתלבטות שלי היא האם ללכת לישיבה גבוהה או לצבא, מצד אחד אני חושש שאם לא ילך לישיבה גבוהה אז לא יעשה את רצון השם יתברך, ומצד שני אני נוטה לרצות ללכת לצבא מכיוון שלאחריו יש אפשרות לעבודה טובה, חיים יותר פתוחים, ניסיון חיים, בעצם מה שהייתי רגיל אליו במשך החיים לבנתיים עד 120 אמן (אני דתי-לאומי, לא שכל הכינויים מדברים אלי אבל מגדיר את עצמי ככיפה סרוגה), חלק מהאנשים שאני מכיר אומרים לי ללכת לישיבה, רצון השם שתהיה בישיבה ולא בצה"ל, איזה קידוש השם תעשה בצה"ל לך לישיבה, ודברים הדומים לכך, ולעומת זאת אני מבין את הרוחניות והקודש והעוצמה שיש בישיבה אבל אני לא מתחבר משום מה לרעיון שיש "סדר" לתורה, שיש מי שקובע מה לומדים על פיו, שיש מבחנים או שיעורים (כמו כיתות) שהם לפי גיל הלומד, וכדומה, אני רוצה ללמוד תורה בחופשיות, אני באמצע תהליך לעשות לי רב ככה גם הקב"ה יקל מעלי את הנסיונות בצבא שאולי יהיו אם אלך לשירות הצבאי, ועקב כך וגם עקב היותי דתי, אני ממש מתלבט בין שניהם ובזמן האחרון אני גם מרגיש שרוצה ללכת לצבא, וברוך השם, הוא כבר מעל שנה נותן לי להתחזק יותר ויותר, אני הולך לשיעורי תורה קבועים ביישוב שלי (משתדל), מעורב בפרויקטים מסוימים ביישוב ביניהם הקמת כולל ותפילות קבועות וכדומה, שומע לפעמים שיעורים של הרב שניר גואטה או הרב יגאל כהן או מאחד הרבנים הצדיקים, עושה הכנות מה שנקרא לצבא או יותר נכון "לקירות" שאולי יהיו במהלך השירות-הצבאי שאולי אני אהיה צריך "לפרוץ" אותם על ידי התורה וההתחזקות שלי ברוך השם (לדוגמה לימוד מוסר או הלכה יומי בבסיס או ללכת לשיעור של אחד מהרבנים כמה פעמים בשבוע/מתי שיוכל וכדומה) , לסיום (מחילה על אורך השאלה כבוד הרב) שאלותי ובקשותי הן, האם בכך שאני ילך לצבא זה חילול השם/אינו רצון השם ממני (איך אפשר לדעת מה רצון השם יתברך ממני במקרה הזה)? ומה אני צריך לעשות? ללכת לישיבה גבוהה או ללכת לצבא?