האם מותר לספר שמועות רעות וקשות?

שלום רב,

אין זה נכון לספר באופן ישיר שמועות רעות כמו פטירת אדם לבית עולמו, כמבואר במסכת פסחים (דף ג עמוד ב, רב כהנא חלש וכו') ושלחן ערוך יורה דעה (סימן תב סעיף יב) שעל זה נאמר (משלי י יח) "ומוציא דבה הוא כסיל".

ועל פי זה הובא בשם רבינו הגר"א זכותו תגן עלינו אמן בספר אמרי נועם (דף נד עמוד א) שיש לגרוס בדברי המשנה שם: ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת - כי בשורה טובה מצוה לבשר, אבל בשורה רעה אין מצוה לבשר, כי מוציא דבה הוא כסיל, לכך שייך לומר שמועות רעות, רוצה לומר, שנשמע לו ממילא. וכ"כ התפארת ישראל שם (פרק ט אות יג).

[ולפי זה יש להבין לשון הפסוק במשלי טו ל "שמועה" טובה תדשן עצם, ולכאורה היה צריך להיות כתוב "בשורה" טובה תדשן עצם. וגם בברכת החודש אומרים "לשמועות טובות ולבשורות טובות". ומשמע שיש בשורות טובות שאין לבשר ישירות. ויתכן לבאר על פי הידוע שגם בבשורות טובות, לפעמים לרוב השמחה על דבר לא צפוי, עלול האדם להסתכן, ואז אין להודיע לו ישירות, אלא ברמז, עד שיבין מעצמו. עיין רמב"ן בראשית מה כו, אלשיך ואור החיים שם. ובספר שמעה תפילתי עמוד רפ הביא בשם הרב חיים קניבסקי שליט"א לגבי הכפילות בברכת החודש, ש"בשורות" היינו מה שנוגע לנו]

אמנם כשיש פצועים, בוודאי יש לספר, כדי שיתפללו עליהם שיזכו לרפואה שלמה מן השמים, על דרך שאמרו במסכת שבת (דף סז עמוד א) שיש להודיע הצער לרבים כדי שרבים יבקשו רחמים. וכן אמרו במסכת יומא (דף עה עמוד א) על הפסוק (משלי יב כה) "דאגה בלב איש ישחנה", שיש מי שמפרש הכוונה שישיחנה לאחרים. ובמסורת הש"ס שם (אות ב) הביא מהערוך (ערך שח ו) שהמטרה היא כדי שיבקשו עליו רחמים.

הרחמן יגדור פרצות עמו ישראל וינחם אותם בבניין ירושלים במהרה בימינו אמן כן יהי רצון!

בשורות טובות ישועות ונחמות!

הלל מאירס