איך משתתפים בצער של השני?

שלום רב,

כל אדם צריך להשתתף בצער הזולת, ואמרו במסכת אבות (פרק ו משנה ו) שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואחד מהם הוא "נושא בעול עם חבירו". ופירש התפארת ישראל (אות קג) הן בטרחת הגוף, והן בהוצאות ממון, והן בצער נפשו, על מה שקרה לו לחבירו וכו'.

ובפרט כשמדובר בצער של הכלל, חובה כפולה ומכופלת לשתף עצמו בצער, וכמו שאמרו במסכת תענית (דף יא עמוד א) בזמן שהציבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי וכו', אלא יצער אדם עם הציבור וכו', וכל המצער עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור.

כדי להשתתף בצער, את יכולה לומר תהלים ולבקש במילים שלך מהקב"ה שישלח נחמה לכל אלה שנמצאים בצער, ויתן להם עוז ותעצומות להתמודד, ושיזכו לראות את קרוביהם בתחיית המתים במהרה. וכן להתפלל על הפצועים שתהיה להם רפואה שלמה מן השמים במהרה, ואמרו במסכת ברכות (דף יב עמוד ב) כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא, שנאמר (שמואל א' יב כג) "גם אנוכי חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם".

ועל ידי זה ממילא תתחילי להרגיש ולחוש את הצער של השני, שהרי ידוע מה שכתב בספר החינוך (מצווה טז) דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע וכו', כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.

בשורות טובות ישועות ונחמות,

הלל מאירס