פדיון הבן על ידי כהן שאינו שומר מצוות

שלום רב,

אי אפשר לעשות פדיון הבן על ידי כהן שמחלל שבת בפרהסיא, ולכן כבודו צריך לפדות את בנו נ"י בשנית אצל כהן שומר מצוות - בלי ברכה.

ולכתחילה ראוי מאוד להשתדל להשיג כהן תלמיד חכם וירא שמים לעשות על ידו את הפדיון. ואם הוא גם נזקק לכסף - יש בכך מעלה נוספת.

מקורות: עצם הדבר שאין לעשות פדיון הבן על ידי מחלל שבת בפרהסיא, ואם עשה יש לחזור ולפדות בשנית - יעויין בשו"ת שבט הלוי חלק ב' (סימן קעב) ובשו"ת באר משה חלק ה' (סימן צה אות טז) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן תרסד) וחלק ד' (עמוד תס אות קכו) ובשו"ת ויצבור יוסף חלק ד' (סימן עו) ובשו"ת אור יצחק חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ס) ובספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק ב' (פרק סח סעיף ו) ובספר ילקוט יוסף שובע שמחות חלק ב' (סימן שה סעיף נו).

ולגבי האם צריך לחזור לעשות הפדיון עם ברכה - בשו"ת שבט הלוי שם דעתו שיש לברך, אולם בשו"ת באר משה שם כתב שיפדה בלא ברכה. וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות שם שבמדינותינו שרובם נוסעים בשבת ר"ל, ואינם מכירים חומר איסור שבת, שאפשר שיש לו דין תינוק שנשבה, אמנם נכון לפדות אצל כהן אחר כדין אבל לא יברך. וכ"כ בספר אשרי האיש שם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, פדה בנו אצל כהן מחלל שבת, יפדהו שוב, אך בלי ברכה.

ומש"כ שלכתחילה ראוי מאוד וכו' - ראה להיעב"ץ במגדל עוז (חלק ברכות הורי, פלג ו, אות א-ג). וכן בקצור שלחן ערוך (סימן קסד סעיף ו) כתב, ומי שרוצה לעשות המצווה כדבעי למיהוי, יבחור לו כהן עני בעל תורה ויראה וכו'. ע"ש. ובשו"ת מהר"ם שיק (חלק יורה דעה סימן שח ד"ה ולפי"ז) כתב, שכל אב משתדל לפדות בנו ע"י כהן כשר וירא שמים מרבים ובעל תורה ומשפחה מיוחסת. גם בשו"ת תשובות והנהגות חלק א' שם כתב, שלכתחילה מצווה לפדות אצל כהן בן תורה דווקא, שנאמר (דברי הימים ב' לא ד) "לתת מנת הכהנים והלויים למען יחזקו בתורת ה'", כמבואר במסכת חולין (דף קל עמוד ב) ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן סא סעיף ז). 

והעניין לפדות אצל כהן שנזקק לכסף - כ"כ הקצור שלחן ערוך הנ"ל. וכן בשו"ת דברי חיים חלק ב' (חלק יורה דעה סוף סימן קו) כתב, ובוחרים בכהן שאינו עשיר שתהיה המצווה שלמה, מתנת כהונה וצדקה. 

בברכה,

הלל מאירס