מה ההיתר להזכיר שמות הקדושים בזמירות שבת?

שלום רב,

א. אם אומר לילד להרים, והוא מרים מיד, יעשה כן. אך אם הוא מתמהמה, יזדרז להרים בעצמו, וזו תהיה דוגמא אישית וחינוך לילד שצריך לנהוג בכבוד בדברי תורה.

ב. מעיקר הדין מותר להזכיר שם ה' בדרך שבח והודאה (ראה משנה ברורה סימן רטו ס"ק יט), ולכן אם שם לב למה שהוא אומר בזמירות שבת, יכול לומר שם שמים. ויש שנמנעו מכך, כנראה מחשש שמא לא יכוון כראוי או מחשש שיפסיק בדיבור באמצע הזמירות.

ראה בספר הליכות שלמה חלק א' (פרק כב הערה 29) שהרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל הזכיר תמיד שם שמים בזמירות שבת ומועדים. ובדבר זמר "מן המצר" שיש בו שם שמים, אמר, שמכיוון שאומרים פסוק שלם כצורתו מותר מדינא להזכיר השם בכל פעם, ומכל מקום יש להחמיר, הואיל ויש בזה קצת זילותא, אבל כשכופל ב' או ג' פעמים בלבד, אין כאן בית מיחוש. 

ובספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק ב' (פרק יב סעיף כח) כתב בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, כששר זמירות שבת ומוזכר בהם שם ה', אין להזכיר את שם ה'.

ובספר אעלה בתמר (עמוד פד) כתב, ששמע מאחד ששאל את הרב אהרן לייב שטיינמן זצ"ל, האם בזמירות שבת יש להזכיר שם ה' כמו שכתוב או לומר בכינוי בלבד, והשיב לו, בבריסק לא אהבו את זה.

ובספר דרך שיחה חלק א' (עמוד תרעה) הובא בשם הרב חיים קניבסקי שליט"א, שיש מקפידים בזמירות של שבת שאין אומרים שם השם מפורש, כי אין אומרים שם ה' רק בפסוקים, ושכן נהג אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל שלא אמר שם שמים בזמירות. ואמנם אפשר לומר, ולא יפסיק במקום שזה משנה את משמעות העניין.

ג. יש היתר לכך, וכמו שכתב החיי אדם (כלל ה' סעיף ב) נראה לי דמותר לומר חצי פסוק אף על פי שמזכיר את השם. וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק אורח חיים סימן יד בגליונות ומילואים הערה 10) והביא ראיה לזה ממה שכתוב בסדר עבודה של יום הכיפורים שהשליח ציבור אומר הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'. ורק אחר כך היה מכוין לגמור ואומר להם תטהרו. והניף ידו שנית בשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן יג, סוף ד"ה במסכת), ובגליונות וציונים שם הביא ראיה להקל מהמנהג לומר בקריאת שמע שעל המיטה, יושב בסתר, ומסיימים כי אתה ה' מחסי (באמצע פסוק). ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס