מה הן מצוות פורים?

שלום וברכה

בפורים ישנם ארבעה מצוות א. מקרא מגילה ב. משלוח מנות ג. מתנות לאביונים ד. משתה ושמחה ואתחיל במצוות מקרא מגילה חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום והטעם לכך כתב רש"י זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה. מקרא המגילה של הלילה זמנו כל הלילה עד עלות השחר ומצוות המגילה של היום היא רק מהנץ החמה עד השקיעה של פורים.

חובה לשמוע את המגילה ממגילה כשרה דווקא, ואין יוצאים את קריאת המגילה אלא בשמיעת המגילה כסדרה ואם דילג בטעות אפי` פסוק אחד, יש לחזור ולקרות את המגילה מהפסוק שאותו דילג, עד סוף המגילה, ולכן יש להשים אוזניים כאפרכסת לשמוע את המגילה כולה מפי הקורא בתורה כדי שלא להפסיד מצווה רבה זו. אם לא שמעת מילה אחת יש להשלים אותה מהר מתוך החומש מאחר שאין צורך לשמוע כולה ממגילה כשרה ודי לקרוא רובה ואת התחלת המגילה וסופה ממגילה כשרה.

ויש להשלים את המילים שמחסירים עד להיכן שהחזן עומד ולא יותר, ולהמשיך להקשיב לקורא במגילה, אסור לקרוא יחד עם החזן אלא יש לשתוק ולהקשיב לחזן, והקורא עם החזן יתכן שלא יצא ידי חובת קריאת המגילה. וברור שאסור לדבר בשעת קריאת המגילה אלא יש לשתוק והקשיב לדברי הקורא. אחד האנשים ואחד הנשים חייבים במצווה זו ואפי שמצות עשה שהזמן גרמא היא חייבות בו הנשים, מאחר שאף היו באותו הנס. מצוות משלוח מנות מצווה לשלוח ביום הפורים שני מנות אוכל, או מאכל ומשקה אבל לא מים ואין יוצאים יד חובה בבגדים או במתנות, וכן לא בכסף מזומן.

יש שכתבו להקפיד שהאוכל יהיה ראוי לאכילה ולא בשר חי וכד` ויש שכתבו שאם הבשר מוכן וראוי לבשלו בפורים די בכך, ובין איש ובין אישה חייבים במצווה זו ויש לשלוח איש לאיש ואישה לאישה אבל לא איש לאישה. ומצוותו ביום דווקא ויוצאים ידי חובה בלילה. ודי במשלוח מנות לאדם אחד וכל המרבה במשלוח מנות להרבות רעים הרי זה משובח מאחר שכתוב במגילה את המצווה בלשון "משלוח" מנות, יש שכתבו שיש להקפיד לשלוח ע"י שליח, ולא לתת לבד את המנות, ואחרים כתבו שאין לחוש לכך.

ואף למחמירים לשלוח ע"י שליח אין להקפיד שהשליח יהיה גדול אלא אפי` בן פחות מיג` ואפי גוי יכול להיות שליח לצורך מצווה זו בספרי הפוסקים הובאו שני טעמים למצות משלוח מנות בפורים, הטעם האחד כדי שתהיה לכל אחד אפשרות לקיים מצות סעודת פורים, כי ישנם אנשים צנועים מחוסרי כל אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה לקיים מצות סעודת פורים במאכל ומשתה כדת, אבל כששולחים להם בדרך כבוד משלוח מנות איש לרעהו, לא יבושו ולא יכלמו, ובזה אנו משתפים אותם בשמחת הפורים, על דרך שנאמר (בנחמיה ח`) ושלחו מנות לאין נכון לו..

והטעם השני כדי להראות לחבירו אהבתו וחיבתו אליו, כי על ידי שאדם שולח לחבירו שי ותשורה, ומוגש מוקטר לשמו במנחה טהורה, מביע לו בזה את רגשי אהבתו וחיבתו, ובכך הוא נוטע גם בלב חבירו אהבה ואחוה שלום וריעות, כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, שכל משפטי התורה הקדושה להרבות שלום בעולם, שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. (מתוך תשובת מרן הגר"ע יוסף) ומאחר שהמצוה יהא כדי להרבות רעות כתב בשו"ת שרידי אש חלק א סימן ס וז"ל והנה אף שבכל המצות גדול המצווה ועושה ומברכין וציונו - במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי, מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי, ואם הוא נותן רק עפ"י צווי הוא מפחית מידת האהבה. וכן הדין בצדקה, שאם הוא נותן מתוך רחמנות או מתוך אהבת ישראל טוב יותר ממי שנותן מתוך צווי וכפיה.

ולכן אין מברכים על כך וצוינו אלא יש לנו לעשות מצווה זו מרצון טוב וכאילו ללא ציווי מצות מתנות לאביונים חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים. לכל עני מתנה אחת וגם מצו הזו יש לקיימה ביום הפורים עצמו. ובין איש ובין אישה חייבים במצווה זו ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה צריך לתת ממה שנתנו לו ואף שאין חובה אלא לתת לשני עניים מ"מ מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים [רמב"ם] והנה שתי מתנות צריך ליתן משלו ולא משל מעשר וההוספה שמוסיף יוכל ליתן משל מעשר:

אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו שיעור מתנות לאביונים יש שכתבו שדי בפרוטה אחת אבל הרבה סוברים שיש ליתן לעני כשיעוור הראוי לקנות סעודה והיא כיום כחמש ₪ שראוי לקנות בו ארוחת בוקר ראויה, ויש שכתבו שיש לתת כסעודה חשובה והיא כמנה בשרים במסעדה כיום כ20 ₪ ומעיקר הדין הלכה כדעה הראשונה והרוצה להחמיר יחמיר ככל יכולתו.

מצות משתה ושמחה מצוה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים סעודת פורים שעשאה בלילה, לא יצא ידי חובתו. ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, כי טרודים בשחרית במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, כי אין לשבת לסעודה גדולה לפני קיום שאר מצות היום, וערבית יתפללו בלילה.

ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול; ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שיש נוהגים להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו. וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית, ולכתחילה יעשנה קודם חצות היום משום כבוד שבת. ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית, הרשות בידו. וטוב לקבץ אנשי ביתו וחבריו דאי אפשר לשמוח כראוי ביחיד. בברכת המזון אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ; וכן אומרים ועל הניסים בתפילה. פורים שמח - בנימין שמואלי