חברה והשקפה
עבודת ד’ מתוך התנהלות יציבה ונכונה
- ד' אב התשפ"א
שאלה
שלום לכבוד הרב!
אני כבר זמן ממושך לומדת כל יום כימעת ,בערך שלוש הלכות ובנוסף,קוראת ממסילת ישרים.
קראו פעמים שלקחתי את הספרים למחנה או שלטיול עם כמה חברות בגלל שלא הספקתי ללמוד לפני כן.
יש לי שתי שאלות:
1.האם הלימוד הזה הוא לא יותר מידי עבורי.כי לפעמים אני לוקחת את הספרים לטיולים וחברה אמרה לי שזה כבר נהיה לי הכרח שאני לא יכולה להרפות מזה...
היא נתנה לי דוגמא שגם גדולי ישראל הרפו בטיולים.אז מה אני צריכה לעשות כי אני כן מרגישה שזה כמו עול שאני מוכרחה לשאת אותו כדי שאוכל לדעת איך להתנהג על פי התורה?
2.אני סימתי י"ב ולמדתי בסמינר עם בנות שיותר פתוחות ממני וכשלמדתי באוטובוס בזמן המחנה ועוד דברים, הם פירשו את זה למשהו יוצא דופן ומוזר,עד כדי כך ששאלו את החברה הכי טובה שלי אם אני עושה סיגופים.....
וזה ממש לא נעים.האם אני צריכה ללמוד בצינעה או שאפילו לבטל את לימוד בהלכות כשאני נמצאת במקומות עם אנשים שרואים אותי לומדת וע"י כך רואים בי 'דמות צדיקה' ומוזרה?כי שמעתי שאדם צריך להתאים עצמו למקום עד כמה שאפשר ולא להתבלט בצורה מוזרה.
אשמח לקבל תשובה.
תודה רבה!!!
תשובה
שלום וברכה
1. על לימוד קבוע אין מוותרים אף בימי חופשה.
2. אמת שאין עניין לבלוט במקום שאין צורך ולכן אם יש לך אפשרות ללמוד אחר כך בצינעא ולא בעת ההמתנה לאוטובוס, זה עדיף אבל חלילה לבטל את הלימוד לגמרי בגלל החבירות.
בדברים שהם מעיקר הדין אין לוותר בגלל שהבריות לועגות וכדו' ועל זה יש לקיים את הפסוק ויגבה ליבו בדרכי ה' ולזכור את ברי הרמ"א בתחילת השולחן עדוך "ולא יבוש מן המלעיגים עליו"
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il