כפרת יום הכיפורים

בילדותי תמיד ידעתי שיום כיפור הינו יום שמכפר על הכל. מה לעשות וזה מה שלימדו אותנו בגן ובבית-הספר (ב"חיידר" - בתלמוד-תורה) מה לעשות וגדלתי ולמדתי קצת והחכמתי מעט ונפגשתי עם גמרת מפורשות לא כך. אבל ממש ממש לא. יום כיפור, עם כל הכבוד, לא מכפר בצורה גורפת על הכל. ולא לכולם. קודם כל יש לנו את זה שבין אדם לחבירו לא מתכפר עד שירצה את חבירו. מעבר לכך גם בבין אדם למקום יום כיפור מכפר רק על לאווין. חייבי מלקויות. על ביטול עשה מבפיק תשובה ולא צריך יום כיפור. זה מתכפר מיד עם התשובה. (לא זז משם עד שנמחל לו) ואילו על החמורות, על כריתות ומיתות ב"ד יום הכיפורים רק תולה ועדיין צריך יסורים ע"מ לכפר ואילו על חילול השם גם יסורים לא ממרקים. עד תמותון. רח"ל. וגם על אותם לאווין "קלים" שהעונש שלהם הוא "רק" מלקות עדיין לא כל א' זוכה לכך. "האומר אחטא ויוה"כ מכפר - אין יוה"כ מכפר". כמו כן מי שלא מאמין בכפרת היום הרי שזה לא מכפר לו. ולהלכה למעשה נפסק ברמב"ם שעצומו של יום מכפר רק עם התשובה. מי שלא שב לא זוכה. כשחושבים על כך זה מאוד מדכא ומייאש. קודם כל מי יכול להעיד על עצמו כפי שעשה ר' שלמה זלמן אויירבך בהלווית אשתו שהעיד על עצמו שאין לו צורך לבקש ממנה מחילה כי הוא נהג הכל כפי שורת הדין ומעולם (במשך עשרות שנות נישואין!) לא פגע בה באצבע קטנה? וכי יש סיכוי בעולם שאזכור את כל מי שפגעתי בו ואבקש ממנו מחילה? וכי יש סיכוי שבכלל אוכל לשים לב לכמה אנשים שנפגעו ברגע של היסח הדעת מבלי שאדע מכך כלל? ואם ברגע של תוקף היצר וחלישות-הדעת לא עמדתי בפיתוי והרהור נכנס שבין כה וכה יגיע יו"כ ונתנקה אז בוא עכשיו להינות אז גם זה "מחוסן" נגד סגלותיו של היום הקדוש! והדברים יגעים והפחד גובר והולך.