אמונה בקל אחד

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

קודם כל, המפץ הגדול לא באמת מתאר פיצוץ, אלא מתאר את הופעת היקום כולו מנקודה קטנה מאוד - יש מאין. דבר שתואם מאוד למה שמסרו חכמינו (הרמב"ן מסביר שהיקום כולו נברא מחומר ראשוני, היולי, וכך מסביר רש"י שהיקום התחיל בפסוק "ויהי אור").

במילים אחרות, אלוקים הוא שיצר את המפץ הגדול.

אנו יודעים שיש אלוקים בגלל שליקום היתה התחלה, ולכל התחלה חייב להיות מתחיל. המדע הוכיח שהיקום הופיע בנקודת זמן מסויימת ולא היה קיים תמיד, מה שמוכיח את קיומו של בורא הנמצא מחוץ לחומר וזמן, אשר ברא את היקום יש מאין. עוד על הוכחה מדעית זו מהמפץ הגדול:
https://www.hidabroot.org/article/1142447
 

אנו רואים שהטבע מתוכנן: אטומים, מולקולות, מחזור המים, האוזון, החמצן ועוד, הם כולם מערכות מורכבות ביותר מכל בחינה מתמטית. החוכמה שהתגלתה בטבע הינה עובדה מדעית שלא ניתנת להכחשה, וזוהי הוכחה לוגית לכך שקיים בורא אינטליגנטי אשר תכנן כל זאת, כי לא תיתכן חוכמה בלי חכם.
 

לעצם שאלתך,

אלוקים, אשר יצר את כל היקום האדיר שאנו רואים ושולט בו, ודאי איננו חומרי. הוא מעבר לטבע, אינסופי, ומובן שאיננו מסוגלים להבינו, שכן אנו עצמנו יצורים חומריים שנמצאים בתוך העולם. גם המדע מוגבל רק לחקר העולם החומרי.
עם זאת, הבנתנו את מושג המרחב והזמן מאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הבורא, שנמצא מעבר לגבולות החומר, אינו תלוי בזמן, ולפיכך אינו צריך התחלה כפי שאנו, כיצורים חומריים, נצרכים להתחלה.

 
הנה שאלת מפתח: מנין אנו יודעים שלמשהו חייב להיות בורא? ניקח לדוגמה כוס מים שמונחת על השולחן, אולי היא קיימת מנצח נצחים? מה גורם לנו לחשוב שיש לכוס הזו יוצר?
התשובה לכך היא: הכוס הזו מוגבלת. יש לה צורה, יש לה גודל ומשקל. דבר זה מוכיח שעומדת מאחוריה סיבה, מישהו שקבע שהכוס הזו תהיה בדיוק בצורה הזו ובגודל הזה. באותה מידה יכולתי לשאול, מדוע יש ביד שלי חמש אצבעות, ולא שש או ארבע? השאלה עצמה מוכיחה שיש סיבה שיצרה אותי, שקיים גורם שקבע את מספר האצבעות ביד שלי.
יצאנו למדים שכל דבר שהוא מוגבל - חייב להיות לו מגביל שיצר אותו, שקבע שהוא יהיה בדיוק כך ולא אחרת.
אם אפשר לשאול על משהו "מדוע זה כך ולא אחרת?" - מוכרח שיש לו בורא. על כן יש לעולם שלנו בורא, שכן העולם בו אנו חיים הוא חומרי ומוגבל, דבר שמוכיח שיש בורא אשר הגדיר את חוקי הטבע של היקום וקבע כיצד יראה ויפעל עולמנו.
 
כעת, נשאלת השאלה, מדוע אי אפשר לשאול את אותה שאלה על אלוקים?
התשובה הפשוטה ביותר לשאלה זו תהיה: בגלל שלאלוקים אין צורה! אם אלוקים היה בעל-גוף, עם ידיים ורגליים, אז הוא היה מוגבל כמונו, ואז היה צריך לשאול "מי יצר אותו", "מי הגביל אותו", "מי קבע שיהיו לו דווקא שתי ידיים ושתי רגליים"? בדיוק כפי שאנו שואלים את עצמנו - "מי הגביל אותנו", כך היינו שואלים "מי הגביל אותו". אולם מכיוון שלאלוקים אין גוף, אין לו צורה גודל או כמות. הוא אינסופי. על כן, הוא אינו צריך מגביל שיברא אותו.
כך אמרו חז"ל על הבורא יתברך: "הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו" (בראשית רבה, סח). במילים אחרות, כל העולם קיים בתוך המציאות של אלוקים. אלוקים הוא למעשה המציאות האמיתית, כי הוא הדבר היחיד שאיננו מוגבל, הוא האינסוף האמיתי, וכולנו בעצם נמצאים וחיים בתוך מציאותו.
לסיכום: מכיוון שאלוקים איננו חומרי, אין לו גבולות. הוא אינסופי, הוא נצחי כי הוא לא מוגבל למקום ולזמן, כך שהוא אינו משתנה, אין לו התחלה כשם שאין לו סוף, והוא אינו צריך יוצר שיברא אותו בנקודת זמן מסויימת או יגבילו.
 

אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה (הוכחות למציאות הבורא, משמעות החיים, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). לקריאת החוברת, חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית".

נשמח לעזור בכל שאלה.

בברכה,
דניאל בלס