שכח לברך על הנר, ונזכר באמצע ברכת המבדיל. מה יעשה?

שלום רב,

נחלקו בזה הפוסקים: יש אומרים שישתה קודם מן היין, ואחר כך יברך על האש, ויש אומרים שיברך על האש מייד אחרי ברכת המבדיל, ואחר כך ישתה מן היין.

מקורות: בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן ערב אות ג) הביא בשם הרב אברהם יעקב זלזניק זצ"ל (ראש ישיבת עץ חיים), שטוב יותר שקודם ישתה מן היין, ואחר כך יברך על האש. וע"ע אליו בחלק ג' (סימן רפט אות ב) שהביא שגם הרב מאיר ברנסדורפר זצ"ל (מחבר הספר שו"ת קנה בשם) פסק כן, ושכן כתב לו הרב מרדכי גיפטר זצ"ל (ראש ישיבת טלז). וכ"כ בשו"ת חיי הלוי חלק א' (סימן מג) שאם טעה ובירך ברכת המבדיל תכף אחר ברכת היין, לכאורה עדיף לשתות מקודם היין ואחר כך לברך ברכת הבשמים והנר. 

אולם בשו"ת חיי הלוי (שם אות ה) הביא מהרב יהושע בוקסבוים זצ"ל רבה של גלאנטה בספר אור פני יהושע (לקוטי מאמרות סימן ח) שאם שכח לברך על הבשמים והנר, יברך עליהם לפני ששותה מן היין, ואין זה הפסק, כי בלאו הכי מפסיקים בין ברכת היין לשתייה בברכות אלו אם אומרם כסדרם. וכן פסק בספר שמירת שבת כהלכתה חלק ב' (פרק ס סעיף לב) המבדיל על הכוס ושכח לברך ברכת "הבשמים" או ברכת "מאורי האש", ונזכר אחרי שסיים ברכת המבדיל לפני שטעם מן היין, יברך מייד את הברכה שהחסיר, ויהנה מן הבשמים או מן הנר, ואחר כך ישתה את היין, ובהערה שם הביא שכן שמע מהרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, מפני שגם הם צריכים להיות על הכוס. וכן כתב בשו"ת שרגא המאיר חלק ה' (סימן נא) שלפי דעתו צריך לברך על האש קודם שתיית הכוס, מכיוון שבלאו הכי אנו מפסיקים בין ברכת היין לשתיית הכוס. וכן דעת הרבבות אפרים חלק א' (שם) וחלק ו' (סימן קעו אות ב). 

בברכה, 

הלל מאירס