מה הכוונה ויוציא את עמו ישראל מתוכם "לחירות עולם"?

שלום רב,

שאלה נכונה. בפירוש "שיח יצחק" שעל סידור אשי ישראל הסביר, שכבר כתבו הספרים, כי גאולת מצרים היא שורש כל הגאולות, והיא מפלשת ועוברת כל הגאולות שאחריה עד תכלית הגאולה האחרונה אשר שם יתמו כל הרעות והצרות, ואז תתוקן כל הבריאה על תכלית השלמות, על כן אומרים "לחירות עולם".

ובפירוש "עיון תפילה" (נדפס בתוך סידור אוצר התפילות) כתב להסביר - לחירות עולם - לקבל את התורה, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (אבות פרק ו משנה ב), לחירות עולם, מן הדעות הנפסדות שנשקעו בהן במצרים.

ורבי חיים פרידלנדר זצ"ל בספר שפתי חיים - ביאורי תפילה (עמוד שט) הביא דברי השיח יצחק הנ"ל, והוסיף להביא דברי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל) בספר דעת תבונות (סימן קמו, ד"ה המצב השני) שמבאר שגלות מצרים היא שורש כל הגלויות וכזו גלות לא תהיה יותר. וכך כתב: "ותראי כי גלות מצרים ודאי לא היה כגלות ההיא לפניו ולאחריו, שהיו ישראל משוקעים בעבודה ולא הייתה תורה, ולא היו ישראל אומה נבדלת בחוקותיה ומצוותיה כיום הזה, ולא היו בני אדם מכירים שמו של האדון ב"ה כלל ועיקר. ואמנם עתה הנה יש תורה, ועל כן אף על פי שאנחנו בגלות לא יקרא זמן של תוהו כמו שקראו לשני האלפים הראשונים, כי יש תורה שכבר ניתנה מן השמים והינה בידינו לעולם ולעולמי עולמים, תודה לא-ל, ושמו של האדון ב"ה נודע בעמים". ועל פי זה כתב השפתי חיים, שהיציאה ממצרים היא "חירות עולם" ממש, חירות רוחנית כי אמנם יש צרות לישראל  אך כבר יש תורה ומצוות והבדלה מן העמים. ולכן גאולה זו היא המקור לכל הגאולות שיהיו.

בברכה,

הלל מאירס