מה המקור של חז"ל שמי שמכבד את אשתו זוכה לעשירות?

שלום רב,

המקור הוא במסכת בבא מציעא (דף נט סוף עמוד א) אמר רבי חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, ולמד כן ממה שנאמר בתורה (בראשית יב טז) "ולאברם היטיב בעבורה" (והמשך הפסוק שם הוא "ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים"), וזהו שאמר רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו (כבדו נשותיכם. רש"י) כי היכי דתתעתרו (כדי שתתעשרו).

המהרש"א שם הסביר את הלימוד הנ"ל, שהרי לכאורה היה לפסוק לומר ולאברם היטיב פרעה בעבורה, וכמו שפירש רש"י על התורה שם, ולאברהם היטיב - פרעה בעבורה, וכיוון שהפסוק החסיר שמו למדו מזה חז"ל "היטיב" - מי שבידו הטובה והברכה שהוא ה' יתברך היטיב לו בעבורה - דהיינו בעבור אשתו שרה.

והתורה תמימה (בראשית שם) הסביר את הלימוד, שאף על פי שהלשון "היטיב" הולכת על פרעה, אך הן כל הטובות מהקב"ה מתגלגלות ובאות באמצעות אנשים.

בהצלחה רבה,

הלל מאירס