גרמתי לפיטורין של המלמד שלי, ואני לא בטוח שהוא סלח, מה עליי לעשות?

שלום רב,

אתה צודק בכך שמחילה בפה מן השפה ולחוץ ללא הסרת טינא מהלב - אינה בגדר מחילה (יעויין אשרי האיש חלק ג' פרק כ סעיף יב בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל), אולם אין הדבר ברור שזו המציאות במקרה שלך, כי אולי המלמד כן הסיר כל טינא מליבו, והעיקר שהיית באותו זמן מתחת לגיל בר מצווה, וממילא אין עליך עוון.

ואמנם כתב הרמ"א אורח חיים (סימן שמג) וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שאין צריך תשובה כשיגדל, מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין, וכתב האליה רבה (סק"ד) שמדובר בין על עבירות שבין אדם למקום ובין על עבירות שבין אדם לחבירו, והובא בכף החיים (שם אות לג), אך אתה הרי כבר קיבלת על עצמך איזה דבר לתשובה וכפרה, על ידי כך שביקשת ממנו מחילה, ונתת לו איזשהו פיצוי כספי, ולכן תנוח דעתך והסר דאגה מליבך.

עלה והצלח מאוד,

הלל מאירס