על עולם הבא

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

כל המקומות שבהם ה' מבטיח תבואה וביטחון לישראל, הוא מבטיח זאת לציבור ולא ליחיד. והמטרה של הבטחות אלו הן תמיד כדי להקל את החיים בארץ ישראל, כדי שנוכל ללמוד תורה בקלות ולא בקושי. לדוגמה, בעלייה לרגל ה' מבטיח שלא יקומו עלינו אויבים להילחם בנו - המטרה היא כמובן העלייה לרגל לבית המקדש כדי להקריב קורבנות! וכן בשמיטה, הקב"ה מבטיח לנו יבול כפול בשנה השישית במטרה שנוכל לשבות ממלאכה בשנה השביעית, וכך יהיה לנו פנאי לעסוק בתורה.

הרמב"ם מבאר עניין זה בהלכות תשובה פרק ט':

ט,ה  וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעתנו ונעסוק בהבלי הזמן, כעניין שנאמר "וישמן ישורון ויבעט" (דברים לב,טו)--שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה, שהן חיזקו ידיהם לבעוט, ומביא עליהן כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא, כדי שיאבדו ברשעם.  הוא שכתוב בתורה, "ועבדת את אויבך, אשר ישלחנו ה' בך" (דברים כח,מח), "תחת, אשר לא עבדת את ה'" (דברים כח,מז).
 
ט,ו  נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות, על דרך זו:  כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה, ושמרתם דרכו--משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות, עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה, כדי שתזכו לחיי העולם הבא, וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך.  ונמצאתם זוכין לשני העולמות, לחיים טובים בעולם הזה המביאין לחיי העולם הבא:  שאם לא יקנה הנה חכמה ומעשים טובים--אין לו במה יזכה, שנאמר "כי אין מעשה וחשבון, ודעת וחכמה, בשאול . . ." (קוהלת ט,י).
 
ט,ז  ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ומשקה וזנות ודומה להם--מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות, עד שייכלו ימיכם בבהלה ופחד, ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצוות, כדי שתאבדו מחיי העולם הבא.  ונמצא שאיבדתם שני עולמות:  שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוה שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
 
ט,ח  [ב] ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח, כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להן לישראל לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא.

וכן כתב הרמב"ם על הגאולה, שהחומריות תהיה בשפע עבור הרוחניות, ולא שאנו מתאווים לחומריות (הלכות מלכים ומלחמות פרק יב):

ז  [ד] לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח--לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח:  אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה.
ח  [ה] ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות--שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר.  ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד.  ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים" (ישעיהו יא,ט).
 

וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ח':

ח,יב  כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל.

ח,יג  אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון.  הוא שישעיהו אומר "עין לא ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה לו" (ישעיהו סד,ג):  כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, אלא עשה אותה האלוהים לאדם שמחכה לו.  אמרו חכמים, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא, "עין לא ראתה, אלוהים זולתך". 

בברכה,
דניאל בלס