מה הפירוש של מה שאנחנו אומרים בוידוי "ולא שווה לנו"?

שלום רב,

הפשט הפשוט הוא, שלא היה שווה ולא השתלם לסור מדרכי התורה והמצווה.

ורבי חיים טירר מצ'רנוביץ זצ"ל (נפטר בשנת תקע"ח) בספר סידורו של שבת חלק ב' (דרוש ד פרק א אות ב) פירש בזה, סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים - שהנה שעה אחת שלהן עדיף מכל חיי העולם הזה, והיה ראוי להיות עשיית המצוות ועסק התורה גדול מאוד בעינינו בכפלי כפליים יותר מכל חיי העולם הזה, לעשות עיקר בכל ימינו בעשיית מצוות ותורת השם, וחיי העולם הזה לטפל, וכמאמר רבותינו ז"ל (מסכת אבות פרק ד משנה י) רבי מאיר אומר, הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. וסרנו מזה הבחינה, ועוד יותר שאפילו לא שוה לנו - להיות על כל פנים שווה עסק התורה והמצוות להבלי העולם הזה. אף לא שווים אצלנו, וכל ימינו פנו במחמדי עולם הזה והבליו, ומעט דמעט הנלקח מהם לצורך עבודת גבוה. וגם איוב (פרק לג פסוק כז) כיוון לזה: "חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי" - שהעויתי הישר מלהרבות עשייתו, ואפילו "לֹא שָׁוָה לִי" - להשוות עשיותיהם. 

ועל דרך זה פירש החפץ חיים זצ"ל בספר אהבת חסד (פרק כג בהערה). 

בברכה,

הלל מאירס