אוכל שהוסע בשבת לחייל בבסיס צבאי, למי מותר לאכול אותו ומתי?

שלום רב,

נשאל בזה בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק אורח חיים סימן כה) מאת חייל צה"ל דתי, תבשיל שנתבשל כל צרכו מערב שבת והונח על הפלטה של שבת, והובא על ידי רכב צבאי בשבת מן הבסיס אל השדה שבו שבת החייל, האם מותר לחייל לאכול מן התבשיל בשבת, או מכיוון שנעשית בו מלאכה של חילול שבת אסור לאכול ממנו בשבת, והורה להקל בעיקר משום שלא נעשה שום מעשה אסור בגוף האוכל. ע"ש באורך.

אולם זהו דווקא אם האוכל לא הובא מחוץ לתחום, אך אם הובא מחוץ לתחום במזיד, אסור לאוכלם אפילו מי שלא הוציאם, כמבואר בשלחן ערוך (סוף סימן תה) ובמשנה ברורה שם (ראה גם יביע אומר שם ד"ה תשובה).

וכן הובא בספר מאור השבת חלק א' (סימן יח ס"ק נג) בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שנשאל לגבי מחלל שבת שהביא לבעל תשובה ברכבו אוכלין ומשקין לסעוד יחד סעודת שבת, והשיב, שמותר ליהנות מהם כיוון שלא נעשה מלאכה במאכלים, ולכן אפילו שהיה מזיד מותר, ובלבד שלא הביאם מחוץ לתחום שאז אסור.

אמנם אם מי שהסיע את האוכל לחייל חשב שבתנאים אלו הדבר נחשב לפיקוח נפש, כיוון שהיא שעת מלחמה כנגד אויבי ישראל, אז יש מקום להקל, כי אומר מותר שוגג הוא (ראה יביע אומר שם ד"ה ונראה), והרי מי שהביא אוכל מחוץ לתחום בשוגג מותר לאכלם בין הוא ובין אחרים כמבואר בשלחן ערוך שם ובמשנה ברורה (ס"ק מח).

וסיים בשו"ת יביע אומר שם, שראוי להודיע לרבנות הצבאית שעליהם לדאוג שלא יבואו לעשות כן באופן תמידי, אלא ידאגו שמערב שבת יכינו כל הצורך לחיילים שבשדות, לבל יצטרכו לחלל שבת עבורם. וכיוצא בזה כתב הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל (הובא במאור השבת שם) לגבי היתרו הנ"ל, שמכל מקום חייב להודיע לו בנימוס שעוד פעם לא יעשה דבר זה עבורו כי הוא לא רוצה ליהנות ממה שנעשה בעבירה. 

בברכה,

הלל מאירס