ש"ץ שטעה

שלום לרבנים ויישר כח על פעלכם שלא ע"מ לקבל פרס.

שלושה שאלות ברשותכם בעניין תפילה והמסתעף בעקבות מעשה שהיה. במניין בו התפללתי לאחרונה הש"ץ טעה וחתם את ברכת הצדיקים במקום "משען ומבטח למצדיקים" בחתימת "מקבץ נדחי עמו ישראל" ואז הוא הבחין בטעותו אך מרוב בלבול הוא נעצר שם ולא תיקן תוך כדי דיבור. אני מצידי סברתי או שהוא יקלוט לבד מה עליו לעשות או שאחרים יעזרו לו ויגידו לו לחזור לתחילת הברכה אך משום מה ככל הנראה לא הרבה הקשיבו ועקבו כך שיצא שהם אמרו לו להמשיך עם ברכת המינים מגיע מיד לאחר ברכת "תקע בשופר" וכך יצא שהוא חזר על ברכה שלא כדין ויתכן והיה בזה מעבר לברכה לבטלה גם הפסק. השאלות הן כדלהלן:
1) האומנם היה בזה הפסק? ואם כן וכי בעקבות כך היה עליו לחזור לראש?

2) התעוררתי לנושא של "שליח-ציבור" שטעה מה גדרו. הן אני לא שלחתיהו וככל הנראה אף אדם מהקהל לא שלחו. ישנם שני אפשרויות. או שהוא, בתור אבל או בעל יא"צ ביקש זאת ואז הוא בוודאי לא שליחינו, (מה שאגב במקרה הספציפי לא קרה שכן הוא לא אמר שום קדיש מהקדישים המיוחדים לאבל) או שהגבאי שלחו ואז שוב הוא איננו "שליח-ציבור" אלא שליח הגבאי. אלא שבזה יש לדון ולחלק בין גבאי שמונה ע"י הציבור וממילא הוא כשלוחם ופיו כפיהם וכשהוא שולח בעל תפילה נעשה זה כאילו כולם שלחוהו (ועדיין יש לדון על אנשים כמוני שמעולם לא הייתי בפתיחת מניין ולא השתתפתי בבחירות לגבאים ולמינויים אחרים אלא באתי למניין קיים וזרמתי עם מה שיש) לבין גבאי שהוא בעצם בעל המניין או שליחו ולציבור לא היה שום דיעה בנושא.

3) בכלל בכל הנושא של ש"ץ שטעה - למה שיהיה סימן רע לשולחיו? למה שלא יגידו "לשדורי שלחתיך"