עונש על מצוות עשה בעידנא דריתחא

שלום רב,

דברי הגמרא שייכים בכל מצוות עשה ולאו דווקא במצוות ציצית - המקור לכך נמצא בספר חרדים (בהקדמה) שכתב, ויש מצוות עשה שלא יתחייב אדם בהם כי אם בסיבה כגון מזוזה, שמי שדר באוהל פטור מן המזוזה, וכן אם ידור בבית שחסר אחד מן עשרה תנאים שצריך שיהיה בו כדי שיתחייב בה כדכתב רמב"ם. וכן מצוות מעקה צריך תנאים כדי להתחייב בה. וכן ציצית וכו'. ובתרומה ומעשר בחוצה לארץ האדם פטור, וגם בארץ ישראל פעמים דפטור כמבואר בגמרא. וכן מצות נתינת שכר שכיר ביומו, שאם לא ישכור אדם שכיר אין כאן מצוות נתינה. ופעמים שלא תבוא הסיבה לאדם כל ימיו, ונמצא שלא עשה אותה מצווה לעולם, וכן כל כיוצא במצוות אלו, אין בית דין של מטה מענישין את האדם למה אינו משתדל להביא עצמו לידי חיוב כדי לקיים אותן, אבל בית דין של מעלה מענישין עליהם כשיש חרון אף בעולם, והביא דברי הגמרא במסכת מנחות הנ"ל. וע"ע מה שהביא בזה בספר בירור הלכה קמא (עמודים קכד-קכה).

בברכה,

הלל מאירס