אם הדלקתי נרות שבת ולאחר מכן הם כבו, מה אני אמורה לעשות?

שלום רב,

אם שמת לב לכך לפני השקיעה, מצווה לחזור ולהדליק בשנית - בלי ברכה. ואם כבר קיבלת עלייך שבת (וכמנהג בנות אשכנז שמקבלות על עצמן שבת בהדלקת הנרות), תוכלי לבקש מבעלך או מכל אדם אחר שלא קיבל על עצמו שבת להדליק את הנרות במקומך - בלי ברכה.

מקורות: הנה לכאורה אין חיוב להדליק את נרות השבת בשנית, כי הדלקה עושה מצווה, וכמו שכתב המגן אברהם (סימן רסג ס"ק כג) בשם המרדכי. וכ"כ האליה רבה (סימן תרעה סק"א) והפרי מגדים (במשבצות זהב שם סק"א), ושלא כדעת הט"ז שם. וכן פסק המשנה ברורה (שם ס"ק מח).

ועל פי זה כתב הרב מרדכי בריסק הי"ד בשו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סימן מז) שאם הדליקה מדברים המותרים להדליק, כבתה אין זקוק לה, וקיימה המצווה בהדלקה.

אולם בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אורח חיים סימן יז אות ב) כתב, שאם כבתה זקוק לה לחזור ולהדליקה, כיוון שתכלית המצווה היא משום שלום הבית, ולא דומה לנר חנוכה, שעיקר פרסום הנס נעשה בעת ההדלקה. ואע"ג שגם לגבי נרות שבת כתבו המרדכי והאחרונים שהדלקה עושה מצווה, אין זה דומה לנר חנוכה ממש. אך לא התבאר בדבריו אם יש לחזור ולהדליק עם ברכה.

ובספר ברכת הבית חלק ב' (שער מ"ה סעיף כד) פסק, שאם כבו הנרות לאחר שבירכו עליהם, אם הוא קודם בין השמשות, יכול אחר שלא קיבל שבת עדיין להדליקם במקומם ולברך עליהם. אך אם נשאר אפילו אחד מהם שלא כבה, לא יברך. וכן כתב בספר חוט שני שבת חלק ד' (פרק פג סק"ו) שאם כבה מאליו, לכאורה יברך. וכן העלה בספר הלכה ברורה חלק ט"ו (בשו"ת אוצרות יוסף סימן ג) שיש לחזור ולהדליק עם ברכה, אלא אם כן היה אור החשמל דולק בבית בשעה שכבו הנרות, והדליקוהו לכבוד שבת, אז אין לחזור ולברך.

ולעומתם בספר חובת הדר (מהדורת תשע"ה עמוד קד הערה י) דעתו שאין צריך עוד פעם לברך. וכן פסק בספר שמירת שבת כהלכתה חלק ב' (פרק מג סעיפים טז, לז) נרות שכבו בעוד יום בשל רוח וכדומה, מצווה לשוב ולהדליקם, וידליקם מי שטרם קיבל את השבת. ואם בירך על הנרות בשעת הדלקה, לא יחזור ויברך שנית.

וההיתר לבקש מאחר להדליק הנרות הגם שקיבלת על עצמך שבת - הוא על פי מה שכתב השלחן ערוך (סוף סימן רסג) יש אומרים, שמי שקיבל עליו שבת קודם שחשכה, מותר לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה, וכתב הרמ"א, ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת.

שבת שלום,

הלל מאירס