לא יודע איך להמשיך עם החיים

מאיפה שאני לא מסתכל החיים נראים לי אבודים. מכל הבחינות. למען היושר וההגינות אתחיל דווקא מהצד החיובי. ממחצית הכוס המלאה. ב"ה יש לי אשה תומכת ואוהבת ויש לי ילדים בגילאים שונים. בתחילת חיי הנישואין היה לנו קשר פתןח וחיובי והייתה בינינו אינטימיות ופתיחות. סיפרתי לה הרבה על ילדותי והיא סיפרה על עצמה. בין הסיפורים שסיפרתי לה היה על התעללות מינית קשה ביותר שחוויתי במשך מספר שנים. בשלב כלשהו בחיים היא חשדה שאני מתעלל בילדים שלנו ומתוך תמימות ומתוך רצון טוב שלא לגרום לי סיוטים היא שאלה "יועצת" איך לדבר איתי בצורה שלא יחזיר אותי לטראומות. אך ההיא העבירה אותה שטיפת מוח שאין מה לעשות ואסור לדבר איתי ישירות ונתנה לה כמה מספרי טלפון לשוחח איתם תוך כדי שהיא עצמה דיווחה לרשויות וכך הייתי שנתיים מחוץ לבית עם צו הרחקה עד שהסיפור הסתיים. מה שזה גרם לי אישית זה לריחוק ולהגנה עצמית. למרות שהיא הספיקה לקלוט במהלך השנתיים הללו את הטעות שנעשתה בפנייה הזאת עדיין ליבי חושש. אני מאוד מהסס מה לספר לה ואולי עדיף שלא. גם הילדים ככל שהם לא מדברים איתי בנושא אבל חלקם קלטו הרבה לפני כן שאני לא "חלק" וכעת קיבלו אישור לכך וחלק אחר שאמנם לא ידעו לפני כן אבל עכשיו הם יודעים. אין לי מילה בבית. כשאני מבקש שיעשו דברים מסוימים כמו למשל ליטול ידיים אחרי שרותים או לפתוח שקיות לפני שבת הם מציינים בפני שאין צורך הלכתי בכך. בנוסף לכך הקהילה יודעת עלי דברים. הייתי במצב קשה ביותר שחשתי צורך לתמיכה ושיתפתי עם "חברים" את המצב. יום שישי האחרון כשהייתי במקווה מישהו הכריז "המשיגענער כאן" ולאחר מכן הוא פנה אלי והסביר לי שאסור לי להיות שם כי יש שם ילדים קטנים ואין מצלמות ומי יודע מה אני עושה שם. הוא גם הזהיר אותי שאם אחזור לשם הוא יצטרך לעשות משהו. אין לי מושג מה אבל זה יכול להיות השמצה ופשקווילים במקרה הטוב ויכול גם להיות תלונה במשטרה ומעצר. דבר זה גרם לי להבין שאם אחד מדבר כנראה שעוד מאה חושבים. כל יציאה לרחוב מלווה במחשבות מי יודע מה יודעים ומה חושבים ואיך מסתכלים עליי. וגם היו דברים שחשבתי שיהיה נחמד אם אעשה אותם למרות שאף אחד אחר לא עושה (להגיד תחנון במניין שלא אומר. לרוץ מסוף הבית-כנסת לנשק את הספר-תורה ועוד כהנה וכהנה) וכעת אני מתחיל לחשוד שכנראה הסתכלו עליי משונה גם אם בפועל לא אמרו כלום. ומאחורי הקלעים אני המשיגענער העירוני. לא יודע איך אפשר להמשיך הלאה. איך קמים בבוקר ואיך יוצאים מהבית. איך הולכים לבית כנסת או למכולת ובכלל איך מראים פנים בציבור. לא כל כך מעשי לעבור דירה לעיר אחרת ובכלל כמה תועלת יהיה בכך. ויש גם ילדים בגילאי השידוכים שצריך לתת עליהם את הדעת.