הלכות ומנהגים
מעשרות דחוף
- כ"ז כסלו התשפ"ב
שאלה
שלום רבי
איני עובדת עדיין, רווקה וגרה עם ההורים, ורוצה להפריש מעשרות מסכומי כסף מזדמנים שה' מגלגל לידי. בכל מקום כתוב לתת לת"ח עניים, אבל המעשרות שלי קטנים מאד, אני מתביישת לתת 30 שקל למעשרות וזה גם עלול להיות לא נעים וסתם מבייש למקבל שהוא מקבל סכום כזה קטן.
חשבתי אולי לתת אותם להורים כי זה משהו שאני יכולה להגניב להם לארנק בלי שירגישו, אבל אני לא יודעת אם אפשר לתת להם מעשרות, אמנם הם במינוס רציני ולא הכי קל אבל בסופו של דבר אנחנו חיים בסדר, לא נזקקים לאוכל, 2 ההורים עובדים ויכולים לחיות ברמה סבירה בהחלט.
חשבתי אולי לתת את הסכומים הקטנים האלה לאיש שמלמד את אחי שיעורי קריאה בתורה, ככה ההורים שלי ירגישו שאני נותנת ללימוד תורה ולא חלילה נותנת להם ישירות צדקה קטנה לפרנסתם, אבל הלימוד ההוא זו הוצאה שגם ככה ההורים שלי כבר משלמים והבנתי שזה לא ראוי אם כך לתת את זה מכספי מעשרות.
אולי לשים בקופת צדקה בחוץ?
חשבתי אולי לשמור את הסכום אצלי עד שיצטבר משהו משמעותי אבל לא יודעת אם מותר לעכב את זה ככה, כי יקח לי מלא זמן להגיע לסכום משמעותי, ולא עדיף לתת מעשרות כמה שיותר מהר? אולי אצבור את הכספים האלה ואוכל לתת "הלוואות" קטנות אם מישהו בבית צריך (קניות למשל)?
אני יודעת שזה רק עשרות שקלים אבל אני רוצה לעשות את הדבר הכי טוב שאני יכולה... סכום כזה קטן בקושי יעזור למי שיקבל.
תודה הרב.
תשובה
שלום וברכה
לכאורה יש להשחיל את הכסף להורים בכל צורה שהיא.
הדרך הכי יפה היא באמת לתת להורים את הכסף ולומר להם שאת רוצה שיהיה לך חלק בלימוד התורה של אחיך ולכן את משתתפת בהוצאות ובזה תזכי להיות שותפה לדברי תורה וגם לעזור להורים במידת האפשר.
ה' יעזור שתזכי לשפע ברכה והצלחה בזכות המצווה ולכל טוב סלה.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il