האם לפי ההלכה מותר להיות חוקר פרטי?

שלום רב,

אצטט לך את אשר כתב הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל בספרו שו"ת בנין אב חלק ה' (סימן פז אות ד) "והיה חוקר פרטי שהיה לפני כן חוקר במשטרה וכשיצא לגמלאות עסק כחוקר פרטי מצליח, וחזר בתשובה והחל מדקדק במצוות, ובא אלי בשאלת חכם, האם יוכל כשומר מצוות לעסוק במקצועו, מראש הודיע לי שפרש מחקירת זוגות נשואים ואינו מופיע יותר בבתי הדין בתיקי גירושין, משום שהחליט להתרחק מהכיעור והדומה לו, הוא סיפר לי שחוקרים פרטיים לא רק שעוסקים בכיעור כדי להוכיח ולתעד אותו, אלא עורכי הדין מציעים לבעל למצוא דרכים להכשיל את האשה בכדי שתהא אסורה עליו, ותהא לו עילה לגירושין, ויש חוקרים, שגורמים את המכשול דרך התקשרות באינטרנט וכדומה. 

הבהרתי לשאול שהמקצוע אסור משום "לפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט יד), ולא רק משום הרחק מן הכיעור והדומה לו, לפי שאם יהודי רואה חבירו שטובע בים או מאבד ממונו מצווה להשיב אבידתו ולעצור בעד פגיעתו, ובודאי שמצווה היא למנוע ממנו לעשות עבירה בטרם שתיעשה, משום "לפני עור לא תתן מכשול", ואם חוקר עומד ומתבונן שיהודי עובר עבירה, מחובתו למנוע אותה ממנו ולנסות להצילו, וכיצד עומד החוקר מנגד בשעה שהוא רואה את חבירו ניצב בפני מכשול (ובמקום למנוע, מצלם ומתעד את העבירה).

החוקר הנ"ל חשב שיכול כיהודי שומר מצוות להמשיך בעיסוקו ובלבד שלא יעסוק בחקירה בענייני אישות, שאלתי אותו במה עיסוקו מלבד הנושאים של בתי הדין, והשיב שעיסוקו בחקירות מסחריות, בריגול תעשייתי, בהעברת מידע על קליינטורה, ובירור על מועמדים למשרות בכירות ומועמדים לבחירות לפני הפריימריס ועוד. הבהרתי לחוקר שכל עיסוקו הוא באיסורים חמורים על פי ההלכה, בהעברת סודות מקצוע או רשימת קונים יש איסור גזל גמור, ואילו בבדיקת מועמדים, ובעיקר ביחסי ציבור ובחקירות פוליטיות, יש איסור לשון הרע ורכילות, וככלל כל עיסוקו בלשון הרע רכילות וגילוי סודות, והולך רכיל מגלה סוד. מסרתי בידו את ספרי החפץ חיים על חומרת איסורים אלה, ופרש מהעסק".

בברכה,

הלל מאירס