מדוע ברכת ולמלשינים וברכת ירושלים פותחות בו’?

שלום רב,

שאלה נכונה. בפירוש עיון תפילה (על ברכת ירושלים. נדפס בסידור אוצר התפלות) כתב להסביר ששתי הברכות ולמלשינים ולירושלים מתחילות בווי"ו, לפי שהן נמשכות למה שלפניהן, שכאשר תשוב הסנהדרין למקומה ותעשה דין ברשעים - אז ולמלשינים אל תהי תקווה, כי תניף ידיה לבער הרשעה מקרב הארץ.

וכאשר ירימו הצדיקים את ראשם וקרנם תרום בכבוד - אז ולירושלים עירך ברחמים תשוב. כי כשהצדיקים בשפל ישבו והרשעים ימירו את כבודם בקלון אז שכינתו כביכול עמהם בצרה, והביא דברי הגמרא במסכת מגילה (דף כט עמוד א) על הפסוק (דברים ל ג) "ושב ה' אלוקיך את שבותך", והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות.

ובפירוש אבני אליהו (נדפס בסידור אשי ישראל) כתב, ולירושלים עירך, התחיל בווי"ו העטוף והחיבור, הוא בדרך כל שכן, הן אם אתה משען ומבטח לצדיקים, כל שכן לירושלים עירך המיוחד לשמך.

ובפירוש עץ יוסף שם (נדפס בסידור אוצר התפלות) כתב, ואמר ולירושלים בווי"ו הנוסף לרמוז על ירושלים של מעלה, כמו שדרשו חז"ל (ראה מסכת תענית דף ה עמוד א) את הפסוק (הושע יא ט) "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר", נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיבנה ירושלים של מטה.

בברכה,

הלל מאירס