אמונה בה’

בס"ד
 
שלום וברכה,
 
99.9 אחוז מהגברים לא מכים, לא אונסים ולא רוצים לפגוע בנשים. למעשה, 99.9 אחוז מהגברים יגנו על נשים וילדים, וגם יסכנו את חייהם עבורם. בכל רחוב, אם אישה תזעק לעזרה, רוב הגברים יבואו לעזרתה.
רוב הגברים אינם רעים. הקב"ה יצר אותם טובים כדי שיגוננו על נשים ועל משפחות.
 
רוב הנשים לא מתות בלידתן, אך אכן נשים סובלות את צער ההיריון. אולם גברים התקללו בעבודה קשה, ולכן סטטיסטית רוב מקרי המוות בעבודה הם של גברים (חיילים, כבאים, שוטרים, נהגי משאיות, פועלי בניין וכו' וכו'). במלחמות להגנת האומה רוב הנספים הם גברים היוצאים להלחם להגנת נשים וילדים.
 
אכן האישה חלשה פיזית, אך מנגד זאת ה' נתן לה את מתנת היופי והחן, היא זוכה מבעלה להערכה ולכבוד. היא זוכה להגנת החברה. גם לפי ההלכה, אישה שמגיעה למצוקה כלכלית - זוכה לקבל מן הצדקה לפני האיש. ביהדות, הגבר מתחייב לאישה לדירה ולביגוד ולמזונות, וגם לכתובה במקרה של גירושין. כל אלה מבטיחים את רווחתה של האישה והגנתה.
 
אגב, גם גברים מפחדים ללכת ברחוב חשוך בלילה - כי שודדים (למרות שהם אחוז מזערי מהאוכלוסייה) פוגעים וגם רוצחים בעיקר גברים.
 
כל מה שעשה ה' הוא לטובה, ובכל קללה יש גם ברכה, עד בוא הגאולה השלמה. לדוגמה, צער ההיריון גורם להיקשרות אדירה של האם לילדיה, וגורם את הטבע שבו הילדים קשורים לאימותיהם כל ימי חייהם, מכבדים אותן ועוזרים להן בכל גיל, הרבה יותר מאשר לאב. אלמלא צער ההיריון, לא היה קשר חזק ועז כל כך בין אימהות לילדיהן.
הגברים התקללו בעבודה קשה, הצורך לספק אמצעי מחייה ולדאוג לביטחון פיזי וכלכלי, אך מנגד זאת התברכו בתחושות של ביטחון עצמי חזק, על פי רוב, ונהנים מעצם העבודה (עד כדי כך שבתור מובטלים ופנסיונרים, מאבדים את שמחת החיים).
כל מה שעשה ה' הוא לטובה, לצורך תיקון העולם וקיומו.
 
במאה השנים האחרונות הנשים נכנסו לשוק העבודה, וכיום שני בני הזוג עובדים, אך הסיבה לכך טמונה ביוקר המחייה שלא מאפשר עוד לבן זוג אחד לכלכל משפחה. בעבר היה אפשר לקנות דירה בתוך שנתיים-ארבע שנים של עבודה, כיום לא ניתן לקנות דירה בשכר ממוצע אפילו לאחר 30 שנה של עבודה. לכן שני בני הזוג נדרשים לעבודה בימינו. אך מנגד זאת, גם הגברים מטפלים היום הרבה יותר בצרכי הבית, לקיחת הילדים מהגן, הטיפול בילדים וכו'.
 
בשונה משאר התרבויות בעולם, התנ"ך תמיד התייחס לנשים כבני אדם, לכן היו אף נביאות בישראל, ובחג פורים אנו חוגגים את נס ההצלה שנעשה על ידי אסתר המלכה. אמרו חז"ל שבזכות צדיקותן של בנות ישראל נגאלו בני ישראל ממצרים, ועוד ישובו להיגאל באחרית הימים.
נשים ביהדות אינן משרתות, אלא מלכות. כל גבר מצווה לאהוב את האשה כגופו ולכבדה יותר מגופו! "ואהבת לרעך כמוך" נאמר לכל גבר כלפי אשתו. וגם בתנ"ך אנו מוצאים שהקב"ה אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב), ומכאן למדו חז"ל ששרה אמנו עלתה על אברהם בנבואה!
חז"ל ציוו כל בעל לדאוג לכל צרכיה של אשתו, ולא לצערה בשום דרך. הם שאמרו: "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (בבא מציעא נט, עמוד א), והם שציוו כל בעל: "אוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו" (יבמות סב, ב), וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך.
 
היהדות מספרת לנו על נביאות וצדיקות כמו שרה אמנו, דבורה הנביאה, אסתר המלכה ועוד. כמו כן היהדות היא הדת היחידה שמתחשבת בדעתה של האשה להינשא (אשה מתקדשת אך ורק לרצונה, ולא בעל כורחה כפי שהיה נהוג בתרבויות אחרות),
הדת היחידה שקבעה כתובה לאשה (כידוע אשה שמתגרשת אינה חייבת לבעלה דבר, אך גבר שמתגרש חייב לאשתו כתובה), הדת היחידה שדרשה הלכות מהגבר כלפי אשתו - לדאוג לה לדירה וביגוד ומזונות ואפילו תכשיטים, הדת היחידה שדורשת מבעל לכבד את אשתו ולהזהר בכבודה. לכן בבית יהודי אמיתי בעל לעולם לא ירים את הקול על אשתו ולא ידבר אליה בחוצפה, אלא מתייחס אליה כמלכה. מסופר על ר' אריה לוין שיום אחד הלך לרופא עם אשתו, ואמר לרופא: "דוקטור, הרגל של אשתי כואבת - לנו"!
 
לעצם השאלה - אף אחד לא נחות יותר מהשני.
היהדות מלמדת אותנו שגבר ואשה הם למעשה שני חצאי נשמה שירדו לעולם, כמו שנאמר בתורה בפירוש: "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). האיש והאשה נקראים ביחד בשם "אדם". אמרו חז"ל שגבר ללא אשה אינו קרוי אדם. בעולם הבא חוזרת נשמת הגבר להתאחד עם נשמת האשה, כי הם נשמה אחת.
 
היהדות מלמדת אותנו את חוקי הבריאה (תורה היא מלשון הוראה, הוראות יצרן). מהתורה אנו למדים שגבר ואשה הם שני חלקי נשמה נפרדים, אשר ביחד מהווים אדם אחד שלם. אך בנפרד - לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו לעומת המין השני. מה שיש לזה אין לזה, ומה שאין לזה יש לזה. לכן מושגים מודרניים כמו "פמיניזם" או "שוביניזם" הם זרים ליהדות, שהרי היהדות אינה מכירה לא בגבר שלם ולא באשה שלמה, אלא באדם אחד שמורכב מזכר ונקבה, ויחד הם מקיימים את המטרה האלוקית!
 
חשוב להדגיש שהתורה לא נכתבה על ידי אדם, גבר או אשה, אלא על ידי בורא עולם. אשר יודע ומכיר את בני האדם שברא, ונתן להם את הוראות היצרן הטובות ביותר לתיקון נשמותיהם.
 
הקב"ה ברא את הגבר והאשה שונים בגופם ובטבעם הנפשי זה מזה, כי ייעד להם תיקונים רוחניים שונים.
 
על כן ישנן מצוות שהתורה חייבת הגבר ולא את האשה, כמו ברית מילה, תפילין, ציצית, לימוד תורה ועוד.  ופטרה את האשה ממצוות שתלויות בזמן. מכיוון שהתורה מכירה בצרכיה המיוחדים של האשה, ולכן פטרה אותה ממצוות שהזמן גרמן - הרי הקב"ה הטיל על נשים את התפקיד הנכבד של הבאת ילדים לעולם, הכניסה להריון, הנקה, טיפול בילדים הקטנים וחינוך. לכן התורה פטרה אותה ממצוות התלויות בזמן. ופירוש הדבר שהאשה טובה כפי שהיא,  ומתקנת את נפשה ללא מצוות אלה. בעוד הגבר זקוק למצוות כמו תפילין וציצית כדי להגיע לשלמותו. כי הגבר והאשה שונים זה מזה. אפילו היצרים שלהם שונים: אצל גברים עיקר ההתמודדות תהיה עם יצר רע של גאווה, תחרותיות, כבוד, כעס, תאווה והסתכלות במקומות אסורים, לעומת זאת אצל נשים עיקר ההתמודדות תהי עם יצר רע של רכילות ושל צניעות, וכן - גם של קלות דעת ע"פ רוב. בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אך יביט אדם סביבו, ויראה שיש טבע משותף לרוב גברים, וטבע משותף לרוב נשים, טבע אשר חוצה תרבויות וזמנים.
אך מצב זה הנו זמני. הקבלה מלמדת אותנו שבעולם הבא נשמות הגבר והאשה חוזרים ומתאחדים, וזוכים לטוב האלוקי כנשמה אחת שלמה. פירוש הדבר שהאשה שותפה בכל המצוות שעושה בעלה, כפי שהבעל שותף בכל המצוות שעושה אשתו, וכך הם זוכים יחד להגיע לשלמותם הרוחנית.
 
התורה מאוד התחשבה באשה, ומכיוון שנשים דואגות למשפחה והילדים שלהן ומטפלות בהם, על כן פטרה אותן התורה ממצוות רבות שהיו מקשות את חייהן.
מסיבה זו נשים לא התחייבו בלימוד תורה, למרות שהן מקבלות שכר על שמיעת שיעורי תורה, ואף משתתפות בשכר לימוד התורה של בעליהן (רבי עקיבא אמר על לימוד תורתו: "שלי ושלכם - שלה הוא" - כלומר של אשתי). המטרה האלוקית אינה מושגת בעולם הזה, אלא על ידי השיתוף שבין גבר לאשה, המשלימים זה את זה.
 
הגבר מצווה לחנך את ילדיו והוא חייב לדאוג ללמדם תורה. ולא פחות מזאת, כל גבר מצווה לכלכל את משפחתו ולדאוג לאשתו ובניו הן לדירה והן למזונות והן ללבוש, בעוד האשה אינה מתחייבת לפרנס את ביתה. כל גבר שמגרש את אשתו חייב לשלם לה כתובה לפי היהדות, בעוד האשה אינה מתחייבת כל התחייבות ממונית לבעלה. דינים אלה מעידים על ההתחשבות הגדולה לנשים.
 
חשוב לצפות בהרצאה חשובה זו על מעמד האשה ביהדות:
https://www.hidabroot.org/video/54657
 
צר לי על הרגשות הקשים שאת חשה, של פחד ושל חרדות. מנוסח מכתבך הכואב - אני חושב שעליך לבדוק אם המקור לבעיות הללו איננו טראומה רגשית מן העבר, מצוקות או לחצים נפשיים, הדורשים ייעוץ מקצועי.
 
בברכה,
דניאל בלס