האם צריך לכוון על צער השכינה בבקשות פרטיות?

שלום רב,

העניין הוא כמו שמופיע במסכת ברכות (דף סג עמוד א) אמר רב הונא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר, כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו שנאמר (איוב כב כה) "והיה ש-די בצריך וכסף תועפות לך". ורש"י שם פירש שני פירושים: א. שמברך על הרעה דיין האמת. ב. שמבקש רחמים מלפניו. אולם המהרש"א שם פירש, על דרך מה שכתוב (תהלים צא טו) "עמו אנכי בצרה", והיינו שמתפלל שיעשה למען שמו שהוא עמנו בצרה.

ועל דרך זה כתב רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל בספר נפש החיים (שער ב פרק יא) שתכלית הכוונה בתפילה צריכה שתהיה רק צורך גבוה, כי במקום שיש חילול שמו יתברך כגון צרת כלל ישראל, באמור עם ה' אלה והמה מוכים ומעונים, מחוייבים לבקש ולשפוך שיח לפניו יתברך שמו על חילול שמו יתברך, ואך למען שמו יעשה.

והמשיך וכתב שם - וגם היחיד על צערו אף אם אין חילול השם בדבר, יש מקום גם כן לבקש לפניו יתברך על גודל הצער של מעלה בזמן שהאדם שרוי בצער למטה. והביא דברי המשנה במסכת סנהדרין (פרק ו משנה ה) אמר רבי מאיר, בזמן שהאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (א"ה, ופירש רבי עובדיה מברטנורא שם, מה לשון אומרת - באיזה לשון שכינה קובלת ומנודדת עליו. קלני מראשי - ראשי כבד עלי. וזרועי כבד עלי). ויעויין עוד שם (פרק יב).

ובספר מעינה של תורה (סוף פרשת שמות) כתב, הרבי מלובלין והמגיד מקוז'ניץ זצ"ל היו אומרים, כאשר אדם מישראל מתפלל בעת צרה, יבקש בעיקר על צער השכינה ולא על צערו, כי כל עוד נוגע הדבר אליו יש מקום לקטרוג, ואילו בנוגע לצער השכינה, שמצטערת בצערו של כל אדם מישראל, מוכרחים כל המקטרגים לסתום את פיהם.

בשורות טובות בקרוב,

הלל מאירס