האם בחורי ישיבה צריכים לגמול חסדים?

שלום רב,

חשוב מאוד לגמול חסדים ולא להסתפק בלימוד תורה בלבד, ואמרו במסכת סנהדרין (דף צח עמוד ב) שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח, והשיב להם: יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

ואמרו עוד במסכת עבודה זרה (דף ה עמוד ב) אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב (ישעיה לב כ) "אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור", אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר "אשריכם זורעי על כל מים", ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר (הושע י יב) "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד", ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) "הוי כל צמא לכו למים".

אלא שנפסק בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמו סעיף יח) תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, היה לפניו עשיית מצווה ותלמוד תורה, אם אפשר למצווה להעשות על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו, יעשה המצווה ויחזור לתורתו. 

והוא הדין לגבי גמילות חסדים, שכל עוד היא יכולה להתקיים על ידי אחרים, אין לבטל לימוד תורה בשביל זה, אך אם אינה יכולה להתקיים על ידי אחרים, יש להפסיק מלימודו לצורך זה, וכפי שכתב בספר חסידים (סימן תתרד) אחד היה קבוע ללמוד תורה, והיה בקי לקנות חפץ אחד יותר משאר בני אדם, ביקשה ממנו אלמנה אחת לקנות לה אותו חפץ, חשב איך אתבטל מדברי תורה, אמר לו זקן אחד: לא טוב אתה מרבן גמליאל ור' יהושע שהלכו לקנות בהמה למשתה בנו, אף אתה כשאתה תלך תהרהר בדברי תורה ויתנו לך בזול וכאילו נתת מידך לה, וזכות טרחך ישלם לך הבורא.

וכן הוא בספר אהבת חסד חלק א' (פרק ב סעיף ד) מי שהוא עוסק בתורה ובא אחד ללוות ממנו, ואי אפשר למצווה זו להעשות על ידי אחרים, צריך לבטל מלימודו בשביל מצווה זו. ואין חילוק בזה בין אם אחרים אינם יכולים לעשות לו טובה ובין שאינם רוצים לעשות לו טובה. 

אמנם כל אדם נקרים בדרכו הזדמנויות לגמול חסדים, ואפילו בלימוד תורה עצמו, וכפי שאמרו במסכת סוכה (דף מט עמוד ב) ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (משלי לא כו) "פיה פתחה בחכמה ותרות חסד על לשונה", וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד, אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד, שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. איכא דאמרי: תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד.

בברכה,

הלל מאירס