הודאה להשם

שלום וברכה

האדם מביא על עצמו חולאים או עניות או כל דבר אחר על ידי מעשיו. כ כותב רבינו האור החיים ויקרא פרק טז 

ונראה לומר על פי הקדמות שהודיענו רז"ל וזה יצא ראשונה תנן במשנת חסידים (אבות פ"ד) העושה מצוה אחת קונה לו סניגור אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד ע"כ. ומפורשים הדברים באר היטב על פי דברי הזוהר הקדוש (ח"ב עו, ח"ג קכב והע"ז) ובהשכלה מושכל עליון על פי האריז"ל לבאי בהיכלי מלך כי מהעבירה עצמה יולד דבר רע שהוא עצמו העון שעשה ובידו נמסר עושהו כאומרו תיסרך רעתך (ירמי' ב) ותמוגנו ביד עונינו, (ישעי' סד) ולזה כמשמחל ה' לדוד הודיעו שאבד הכח הרע שנולד מהמעשה הבלתי הגון כאומרו (שמואל ב יב) גם ה' העביר חטאתך לא תמות, הכוונה בזה כיון שהחטא שעושה האדם נברא ממנו הנפרע מעושהו ממילא באבוד המשחית אין משחית, וזה שאמר לו ה' שאחר שהעביר חטאתו לא ימות כי אין ממית, מעתה כיון שעל ידי המעשים נוצרים דברים הרעים המזיקים והמצערים את האדם כ"ל

כך שהאדם מביא על עצמו את הרע ובורא עולם מרפא את החולאים שהאדם המיט על עצמו עלי יד תשובה צדקה או מידת הרחמים וכך בכל שאר הדברים שהאדם סובל. על כך בוודאי עלינו להודות ולהלל לבורא עולם על כל הטוב שגומל איתנו למרות שאיננו ראויים מצד מעשינו.

לעניין יציאת מצרים ראי את מה שכתבתי כאן.

בברכה,

בנימין שמואלי