איך יכול להיות שהרשעים מקבלים את השכר בעולם הזה?

שלום רב,

אחד הביאורים הוא כמו שכתב רבי אהרן הכהן זצ"ל בספר חסד לאברהם (דרוש א בהגהה) בשם חמיו החפץ חיים זצ"ל, שמצווה שהאדם עושה לכבוד קונו יתברך הקב"ה בעצמו חתום עליה, וכיוון שחותמו של הקב"ה עליה, אין כל חללא דעלמא נחשב לכלום מול שכרה, ועל זה אמרו חז"ל (מסכת קידושין דף לט עמוד ב) שכר מצווה בהאי עלמא ליכא, אולם כל זה אמור רק אם האדם עושה המצווה כדי לקיים רצון השי"ת, אבל אם האדם עושה המצווה אך למלא רצון עצמו, להפיק על ידה איזו תועלת כמו כבוד או איזו פנייה אחרת, אף שמכל מקום למצווה נחשבת, כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה גם עבור מצווה כזו, אולם חותמו של הקב"ה לא נחתם על מצווה כזו, לזאת אין גמול לה בעולם הבא, כי שם בעולם האמת ניכר כל זיוף, ולזאת נדחה תשלומה לעולם הזה.

והביא כעין זה מהגמרא במסכת פסחים (דף נ עמוד ב) שמקשה סתירת הפסוקים, פעם כתוב (תהלים קח ה) "כי גדול מעל שמים חסדך", ופעם כתוב (שם נז יא) "כי גדול עד שמים חסדך", ומתרצת הגמרא, כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה, היינו אם עושין המצווה לשמה, אז - מעל שמים חסדך, יען כי שכר מצווה כזו גדול מאוד, ובעולם הזה השפל אין שום אפשרות לשלם תגמולה. וכאן בעושין שלא לשמה, אז - עד שמים חסדך, כי אין תשלומה שייך למעלה מן השמים אלא תחת השמים. יעו"ש עוד בדבריו.

בברכה,

הלל מאירס