קושי באמירת הוידוי

שלום לכבוד הרב.
חלילה לי מלהשמע "צדיק" או חסיד, אבל ישנה בעיה שמפריעה לי, וזו כמובן עצת הייצר הרע, אבקש עזרה.
ידועה מעלתה, וחובתה של מצוות התשובה. וידועים דברי הרמבם על אופן עשיית התשובה - חרטה וידוי קבלה לעתיד.
ברוך השם ה' מזכני להבין ולו במעט את הרגש והיחס שיש לתת לעבירה ואי רצון ה' ובכך במעט לנסות להגיע לחרטה אמיתית וכנה. אולם כאשר הנני בא להגיד שאני מקבל על עצמי שלא לחזור ולחטוא עוד לעולם, ממש ברגעים אלו, בוידוי על חטא מסויים, כזה או אחר, נכנסת בי המחשבה שהרי פי וליבי אינם שווים. ואף גרוע מזה, הרי אני יודע שאחטא שוב ושוב. כמובן שאשתדל, אבל בטח שלא אוכל להגיד "מתחייב" שלא אחטא עוד כמו שנדרש. ועוד, שהרי הקב"ה בוחן כליות ולב, ועל מי אני עובד.