האם לאלוהים יש רגשות כמו לבן אדם?

שלום וברכה,

אלוקים אוהב אותנו ורוצה בטובתנו, לשם כך ברא את העולם וברא אותנו, ונתן בלבנו אהבה ורחמים.

אך אלוקים אינו רוצה דברים או כועס כאדם. לדוגמה נאמר בנביא: "האותי הם מכעיסים? נאום ה', הלוא אתם למען בושת פניהם" (ירמיהו ז, יט), "וכי הכעס הוא בעבורי? וכי מעשיהם מזיקים לי? הלוא הכעס יזיק להם, כי יהיה להם לבושת ולכלימה" (מצודת דוד). ראה עוד במאמר: "האם לאלוקים יש רצון?"

https://www.hidabroot.org/article/218147

אין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם.
 
כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.

אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

לכן, אצל הקב"ה לא קיים מושג של רוע או אכזריות ח"ו, כי הרי כל מה שהקב"ה עושה - הוא עושה אך ורק למעננו ולטובתנו, גם כשמונע מאיתנו טובות (החטאים פוגמים בנשמתנו, ומונעים את ההנאה הגדולה מכל - שהיא קרבת ה' בגן עדן. בדומה לרופא מנתח, כך ה' מעביר לעתים את הנשמה ייסורים ונסיונות שונים שנועדו לתיקונה הרוחני, כדי שתזכה לאושר ושכר נצחיים בעולם הבא).

לפי הפשט, כל יום מימות הבריאה ארך 24 שעות. אין לנו סיבה להניח שכל יום ארך מיליארדי שנים.

מבחינה מדעית, חשוב להבהיר: התיאוריות הטוענות שהעולם עתיק - אינן מבוססות על הוכחות אמפיריות (כלומר שניתן לצפות בהן ולאמתן). לא קיימת מכונה לתוכה ניתן להכניס אבנים, ולקבל תאריכים. סלע "ישן" אינו נראה שונה מסלע "צעיר". החישובים לגילאים העתיקים נעשה מתוך שכל אנוש, שמלכתחילה בחר להתעלם מיד מכוונת בבריאת היקום. ועל כן נדרשים הם לרעיונות על זמן התקררותם של כוכבי לכת וכדו' - אירועים שהיו יכולים להיעשות באיטיות או במהירות כפי רצון הבורא שיצר אותם. נא ראה "האם הבורא מטעה את המדענים לגבי גיל היקום":

https://www.hidabroot.org/article/75298
ודוגמה מגילם של הנטיפים:
https://www.hidabroot.org/article/192229

בברכה,

דניאל בלס