שמירת נגיעה - סך הכל גדר

היי.

חייב לומר שאיני מבין את כל העניין שאומרים ששמירת נגיעה מועילה לזוגיות.

נגיעה של תאווה אם אני לא טועה זה איסור תורה לפחות לחלק מהדעות ושמירת נגיעה נקבעה על ידי חז"ל כדי להרחיק אותנו מעבירה כמו משכב. מעבר לזה אני מרגיש שכל הסבר אחר פשוט מנסה לתרץ בכוח למה זה טוב. ( "כדי שלא נתמקד בחיצוניות", "כדי שלא נרד לקשר שטחי" ) - הסיבה היא כדי שלא נתפתה לעבור על איסור נידה זה הסיבה היחידה שאני רואה.

אני גם מרגיש ככה לגבי שאר העבירות. האמת שאנחנו פשוט שומרים כי ככה אלוקים אמר ומצד אחד זה מתסכל ומצד שני כל הסבר אחר נראה לי צבוע ולא נכון. כל דבר זה מצוות ועבירות וקשה להשתחרר מהחשיבה הזאת

שמירת נגיעה זה טוב? אני חושב שה"אידיאל" האנושי בקשר הוא לבנות קשר עמוק כשהמגע מצטרף אליו אבל להועיל ולא לגרוע. כי האדם בסוף הוא הנשמה והגוף זה חלק אבל לא עיקר. אני מרגיש שזו גזרה שאי אפשר לעמוד בה. במקום להכיר כמו בני אדם רגילים וגויים בצורה טבעית ביולוגית נפשית ורוחנית אנחנו צריכים להכיר בלי לגעת ולבוא עם חוסר הבנה וחוסר ביטחון לקשר ובלי אפילו מגע של חיבה וקרבה שזה צורך חזק של שני בני הזוג ובלי להכיר את הצדדים היותר אינטימיים בקשר ולקנות "חתול בשק". וכל הקשר יהיה צולע כי אי אפשר להתבטא ולבטא דברים אינטימיים או אישיים בקשר וכאילו אי אפשר לדבר באמת פתוח

אני פשוט מתוסכל שאי אפשר פשוט להכיר בצורה יותר משוחררת ובאמת לא להתעסק כל פעם באיסור אלה פשוט באישה שמולי.