מצוות כיבוד הורים

שלום .. השאלה שלי טיפה מורכבת וחשבתי הרבה האם לשאול אותה .. אתחיל בכך שתודה לאל זכיתי לחזור בתשובה ולהתחתן עם בעל ירא שמיים וצדיק וכרגע אני בחודש השביעי להריוני הראשון .. אספר בקצרה שאימי לעולם לא הראתה שום רגש אהבה כלפיי ולאחים שלי כן עוד 5חוץ ממני תמיד היה צעקות ואלימות בבית מה שגרם לי לרדת לתרבות רעה של סמים קלים וחילול שבת מה שכבר מאחורייך תודה לאל .. כואב לי בלב שאין לי יחס מההורים אף אחד מהמשפחה לא בא לבקר אותנו למרות שאני אדם אחר בעלת תשובה מעל 4 שנים רגועה ומשתדלת להיות בת ישראל כשרה ובעלי בן אדם פשוט תמים אוהב השם אוהב את הבריות ... אפילו לחתונתי אחיי לא רצו להגיע , אימי אמרה לי שאין לה ראש אליי ואין לה עסק איתי אחרי הרבה פעמים שבכיתי שאני רוצה קצת חום ואהבה ממנה ....לזרים היא נותנת יותר יחס מלי ..
השאלה שלי היא האם אני מחויבת לכבד אותה למרות שאמרה לי ולבעלי לא לבוא לבקר ולא מזמינה אותנו לשבתות לחגים ולשום דבר ... לבעלי הנושא מאוד כואב ואחרי תחנונים מצידו הלכנו לבקר בלי הזמנה ואף אחד לא התייחס אלינו אפילו שלום בקושי ואמרו ...הדבר מעיק לליבי כואב לי חורה לי ולא נותן לי נחת בלילות .... איפה טעיתי? מה עשיתי שמשפחתי לא אוהבת אותי? אחות קטנה שגידלתי בידיים שלי לא מסתכלת עליי מזלזלת בי ... אחים שהיינו משחקים יחד מה קרה בדרך ... מגיל 15 (כעת 25) אין לי יחס מהמשפחה הייתי האוויר בבית אף אחד לא פיתח איתי שיחה מילה טובה צחוק ... אפילו מימנתי את עצמי וגרתי לבד כי לא רצו שאהיה בבית יותר וגרתי חמש שנים בשכירויות בלי משפחה כמו כלב נטוש.... בזמן שכולם ביחד מאוחדים ... אני מתוסכלת אמא שלי פשוט שונאת אותי זה ניכר במבטיה איך הדבר הזה יכול להיות ??? לפני החתונה שלי התחננתי לאחים שלי שיעשו איתי שלום שבלי שלום לא יבוא המשיח (הם יראי שמיים) הם צחקו עליי ואמרו שהם מעדיפים למות שלא תהיה להם בת כמוני וסילקו אותי בבושת פנים...
אבא שלי קורבן בסיפור אין לו מילה בבית כי אמא שלי כעוסה ושתטלנית מה שגרם לאבא להיות קטן רק לעבוד ולהביא כסף .
מה לעשות האם לשחרר? לא לתת להם להכיר את העובר שבדרך? הרי במילא אין שום קירבה מצידם...
ניסיתי את כל הדרכים לכבד את הוריי אך הם לא רוצים קשר עימי כואב לי לומר אבל הדבר כואב יותר מהורים שלא בעולם הזה ... מאשר שהם כאן ולא רואים אותי ....