אמונה
האם באמת יש ירידת הדורות?
- י"א אייר התשפ"ב
שאלה
ראשית, ברוך השם וישר כח עצום על פועלכם ועל התשובות המחיות והמרנינות!
אני בעל תשובה כבר כמה שנים ב"ה,
ידוע המושג ירידת הדורות והדורות הראשונים היו כמלאכים וכו'.
ישנם סיפורים על צדיקים בדורות האחרונים שבהם הראו את הארכת האפיים שלהם והענווה שלהם והסבלנות כלפי הנשים שלהם וכלפי סביבתם בכלל, ולעיתים נתקלים, בזמן לימוד הגמרא או התנ"ך במעשים של קדמונים או תנאים ואמוראים שנראים לכאורה (כמובן מקוצר דעתנו) חלילה כהפוכים ולא מתאימים לאופן שלמדנו שצריך לפעול. לדוגמא הקפדה על פגיעה מסויימת וחלישות דעת (למשל הקפדתו וקללתו של רב כלפי שמואל כשהוא הגיע לבבל), מהלכי המאבקים על המלוכה בתקופת דוד המלך ועוד, הרי אם היינו מעמידים בדמיוננו את גדולי הצדיקים בדורות האחרונים באותם מצבים היה קשה מאוד לתאר אותם עושים כך, כי תמיד מתארים אותם כמאריכי אפיים, סובלניים מאוד לנשותיהם ודומים למלאכים.
איך לדעתכם ניתן לישב זאת?
תודה רבה על הכל!
בברכה
הרב צוריאל כהן
תשובה
שלום וברכה
יש כאן שתי שאלות שאינן תלויות זו בזו, א) דברים שנראים תמוהים בתיאורי קדמוננו, ב) האם הדורות המאוחרים יותר טובים.
נכון שיש סיפורים מופלאים על צדיקים מדורות אחרונים, אבל יש גם סיפורים מופלאים על צדיקים מדורות ראשונים, קושיות יתכנו על צדיקים בכל דור, כך שלטעון שזה סותר את ירידת הדורות אינה טענה מבוססת.
מה שכן צריך ביאור, הוא שבאמת יש לפעמים תיאורים בתנ"ך או בתלמוד של דברים שנראים התנהגות לא מובנת.
אך צריכים להבין שחלק מירידת הדורות הוא הצורה בה אנחנו עוטפים ומכסים ומסתירים את האנושיות, משום שכשהפנימיות שלנו לא מושלמת אנחנו מתביישים בה. אדם מתבייש להגיד שנעלב ממשהו, וכי הוא, אדם מבוגר ומכובד יתחיל להתעסק עם מישהו שהעליב אותו? או יתבטא בצורה ברורה ומפורשת על רגשותיו? ולכן נדיר למצוא תיאורים 'אנושיים' על מישהו מהדורות האחרונים. ולגבי הדורות הקדומים, זה להיפך, תיארו אנשים בצורה פשוטה, באופן שלנו זה נשמע לא מתאים, אבל כשבוחנים באופן אובייקטיבי אין בדבר שום רע, אם חכם מסויים חשב שחכם אחר פגע בו, זכותו להקפיד עליו. וכך הלאה.
הדברים האלו אינם אלא הקדמה, כי ברור שאין אנו מסתפקים בכך. כדי להבין מה קרה שם ומדוע זה היה מוצדק צריכים להבין את כל הרקע, לפעמים הקורא את הסיפור בגמרא יבין את הדברים לא נכון, ויחשוב שחכם מסויים סתם כעס, וישנם חכמים שעמדו וביארו סדרה של אירועים כאלו, בהקשר המלא של הרקע שלהם, עד כמה שניתן לשחזר, וכשקוראים את זאת מבינים שלא מדובר בדברים קטנים, אלא בענינים חשובים בהם היו דעות שונות בין החכמים. הראשון שעסק בזה בצורה שיטתית הוא רבי יאיר חיים בכרך בשו"ת חוות יאיר סי' קנב', שעובר על הרבה ביטויים קשים בתלמוד ומבאר איך הם מתאימים לשורת ההלכה והמדות הטובות, והחפץ חיים מעתיק את התשובה הזו בסוף ספרו. בזמן האחרון נכתבו גם ספרים כמו 'דורות הראשונים' או 'טללי אורות' של הרב טביומי (ישנו במאגר היברו בוקס), המבארים בהרחבה אירועים כאלו.
ההנחה שלנו צריכה להיות, שככל שמדובר באנשים גדולים יותר, המעשים שלהם יותר מוצדקים ויותר מבוססים, ולכן גם אם אנחנו לא מצליחים למצוא את הביאור, אין זה אומר שהוא לא קיים. אגב, ישנה בנושא מחלוקת בין הסבא מסלבודקה, רבי נתן צבי פינקל, שבספרו 'אור הצפן' הסביר כמה וכמה דברים שמתוארים בתנ"ך ונראים כמו חטא, שאינם באמת חטא, ובין החזו"א שכתב לו מכתב שאין להוציא את הדברים מפשוטם, ואם מתואר חטא, אזי הוא חטא, ומכתבו נדפס בספרו קובץ אגרות.
בברכה
הרב צוריאל כהן
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il