למה יש קהילות שממשיכות את מנהגי האבלות עד שבועות?

שלום וברכה

ראי את דברי הקיצור שולחן ערוך סימן קכ 

סעיף ו
בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא בל"ג יום, ולכן נוהגין בימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים, ויש חילוקי מנהגים במספר ל"ג ימים אלו. יש מקומות נוהגין שחושבין אותן מיום ראשון דספירה ולכן אוסרין עד ל"ג בעומר, אך כשחל ראש חדש אייר בשבת, דיש בו שתי קדושות, קדושת שבת וקדושת ראש חדש אז מתירין לישא וכן להסתפר בערב שבת. וביום ל"ג בעומר, וכן משם ואילך מתירין מפני שביום ל"ג בעומר פסקו מלמות, ולכן מרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואף שגם בו ביום מתו קצת, אמרינן מקצת היום ככולו. ולכן אין להסתפר או לישא עד לאחר שהאיר היום ולא מבערב. אך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון מסתפרין בערב שבת שלפניו לכבוד השבת. 

סעיף ז
ויש מקומות שמתירין עד ראש חדש אייר ועד בכלל, שהן ששה עשר יום. ונשארים ל"ג יום באיסור עד חג השבועות (ומסתפרין בערב החג) ומכל מקום ביום ל"ג בעומר בעצמו מתירין (וכשחל ביום ראשון מתירין בערב שבת כמו שכתבנו לעיל) ויש מקומות שמתירין עד ראש חדש אייר ולא עד בכלל, וביום ראשון דראש חדש מתחיל האיסור, ויום ראשון דהגבלה הוא יום הל"ג, ואמרינן בו מקצת היום ככולו ומותרין לישא ולהסתפר בהן. וגם ביום ל"ג בעומר מותרין (וכמו שכתבנו לעיל), וצריכין לנהוג בכל קהלה מנהג אחד, ולא ישנו לעשות מקצתן כך ומקצתן כך. 

בברכה,

בנימין שמואלי