הלכות ומנהגים

האם הכשרות היא פוליטיקה קטנה?

  • י"ט אייר התשפ"ב
אא

שאלה

רציתי לשאול. לפי מה שנראה לי, כלפי חוץ עכ”פ, עושה רושם שכל הנושא של כשרויות, מעבר לוידוא שאכן הכל נעשה כדת וכדין, יש בזה גם הרבה פוליטיקה. לפני שלושים שנה היה את הרב יעקב לאנדו והוא היה מקובל על רוב הציבור. כשהוא נפטר בנו נחשב יותר נוטה לחסידות חב"ד ונפסל לבוא בקהל. הקימו את ”שארית ישראל”. ואז הרב קרליץ נפטר וגם ההכשר הזה הוא ”כבר לא מה שהיה”. כיום יש כבר את הרב גרוס. מה בדיוק קורה כאן? האם באמת ובתמים גילו בעיות בהשגחה? האם ר’ משה יותר היקל מאביו עד כדי כך שהיו צריכים לפתוח כשרות חדשה? א”א לשים את הפוליטיקה בצד ולהתייחס לגופו של עניין? לא זכיתי להבין!

 

תשובה

שלום וברכה

ראה נא, כל דבר ניתן להציג כפוליטיקה, ואפילו כפוליטיקה קטנה, בעיני העיתונאים, מקבוצה מסויימת כמובן, ראש הממשלה קנה צוללות מסיבות פוליטיות ומכוערות, ראש הממשלה תקף באירן מסיבות של בחירות, ראש הממשלה לא תקף באירן מסיבות של בחירות, מינו את ראש המוסד משום שאחותו מוכרת שוקולדים בשטראוס, וכו', אתה יכול בלחיצת כפתור לראות אלף כתבות כאלו, על כל נושא שתבחר. וכשיימאס לך תעבור לצד השני, ותגלה איך העיתונאי כתב מה שכתב בגלל שיש לו חוזה עם איזה משרד שתומך בצד השני וכו'. 

מה האמת?

באמת יש גם פוליטיקות קטנות, אבל הרבה פעמים כל הרכילויות האלו הן סתם גיבובי שקרים כדי לתפוס כותרת, במקרה הטוב, או נסיון מתוך רצון להשמיץ במקרה הגרוע.

ומה בנושא הכשרויות?

בא נסתכל על מי אנחנו מדברים, בכשרויות יש הרבה חלקים, יש את הצרכנים, יש משגיחי כשרות, יש עסקנים, ויש רבנים גדולים שהם האחראים על טיב הכשרות. אז בהחלט יתכן שיש איזה אלמנטים בעולם הכשרות, ככלל, שקשורים לאנשים קטנים שיש להם אינטרסים, יכול להיות, זה בכל מקום, אפילו בבית המקדש היה כהן שהיה חוטף חלקי קרבנות, האם לכן נטיל כתם על כל בית המקדש והכהנים לדורותיהם?

הרב משה לנדא זצ"ל, היה ת"ח עצום, אין בזה ספק, יתירה מכך, מידת ושיטת ההשגחה שלו, עוד יילמדו בבתי ספר לכשרויות, כל מי שהתעסק איתו ידע שעל הרב לנדא אי אפשר לעבוד, הוא היא מאד תקיף וקפדן, והמשיך את הדרך של אבא שלו, שבגיל 80+ היה יורד בעצמו לבור של האיחסון במפעלים, לפני פסח, לבדוק שלא נשאר שם גרגיר חיטה. אבל, מבחינה הלכתית הוא היה מאד חזק בשיטה שלו, ולא התחשב בשיטות הלכתיות אחרות. וזו כמובן זכותו המלאה, ללכת לפי הדרך שלו, ולפי המנהגים של הקהילה שלו. אבל ישנה גם קהילה גדולה של אברכים יוצאי ישיבות ליטא שיש להם מנהגים אחרים, למשל מנהגים על פי החזו"א, חומרות שלא לסמוך על מכירת חמץ, ועוד כיו"ב. הרב לנדא סבר אחרת, וההכשר שלו נהג אחרת. לכן הרב שך זצוק"ל הקים הכשר שיתאים לדרישות של האברכים. 

בכל מה שקורה עם הכשרים, שמתנהלים ע"י גופים שבראשם תלמידי חכמים מפורסמים, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהכיוון מותווה ע"י רבנים גדולים תלמידי חכמים ויראי שמים. לא צריך להיות פתי שמאמין לכל איזה 'תחקיר', שכשבודקים קצת מגלים שאין מאחוריו שום דבר רציני. כמובן שגם בגופים כאלו יכולות להיות תקלות, או שאחד העובדים התנהג בצורה לא ראויה, גם כאן לא צריך להיות תמים...

העיקר הוא לזכור על מה האמון שלנו בנוי, כמו שאדם בעת קושי בריאותי הולך לרופא, ולא מנפנף באיזה תחקירים שנעשו על הרופאים לטעון שהכל פוליטיקה והם לא מרפאים, כך כשרוצים הכשר טוב, הולכים למישהו מוסמך, שמנוהל על ידי אנשים תלמידי חכמים ויראי שמים. 

בברכה

הרב צוריאל כהן


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:אמונת חכמיםכשרות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה