בנוגע לנחשון בן עמינדב

שלום וברכה

השל"ה הקדוש מביא זאת מרבי בחיי ומקשה עליו הרבה ומיישב את הדברים ואביא את קיצור דבריו.

של"ה פרשת קרח תורה אור 

כג. נחזור להענין. מאתים וחמשים איש לא חטאו במרד ובמעל, רק אדרבה רדפו אחר הכבוד אשר חכמים ינחלו, וחפצו בדבקות עליון, ובקרבתם לפני ה' מתו. כמו נדב ואביהוא בקטרת כן הם בקטרת, והקטורת מורה על רוב הקישור והדבקות, וכוונתם לשמים. על כן המחתות שלהם קדשו, ולא כמחתות קרח שהיא קטורת זרה ממש. וכן משמע בפסוקים שלא ציוה השם יתברך ליקח המחתות ולעשות אותם צפוי למזבח, רק 'מחתות החטאים האלה בנפשתם' (במדבר יז, ג), שהם מאתים וחמשים איש, ועל מחתותיהם נאמר (שם שם, ב) 'כי קדשו' נעשו כלי שרת.

.....

כה. כלל העולה. קרח, הקנאה הוציאה אותו מהעולם, וחטא בציצית שהן תיקון לזה כמו שכתבתי (אות יז). דתן ואבירם, התאוה, וחטאו בפתח בתיהם, ששם המזוזה תיקון לזה כמו שכתבתי (אות יט). ומאתים וחמשים איש, הכבוד, אבל כונתם היה לשם שמים לכבוד אשר חכמים ינחלו, וסברו להתלבש בלבוש התפילין אשר על תפילין של ראש נאמר (דברים כח, י) 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא', וזה שאמרו (במדבר טז, ג) 'כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה''. אבל טעו ועברו על במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וגו' (חגיגה יג א), ומתו בקרבתם לפני ה', כי נתקרבו מאד להשגה העליונה ונשרפו כשריפת בני אהרן, שהלכו להתדבק במופלא מהם. ואף על פי שמעשיהם היו כמעשה רשעים, מכל מקום כוונתם היה בעבור הדבקות. והא דפליגי בפרק חלק (סנהדרין קט ב) אם עדת קרח יש להם עולם הבא או לא, זה קאי דוקא על עדת קרח שנבלעו עמו, אבל לא על המאתים חמשים איש הנשרפין. 

בברכה,

בנימין שמואלי