חברה והשקפה
"הריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי" - האומנם?!
- ד' אב התשפ"ב
שאלה
שלום וברכה,
בתפילת שחרית מופיעה ההצרה הבאה: "הריני אוהב כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי", להרגשתי בכדי להגיד את המשפט הזה באמת, צריך להיות במעלות רוחניות גבוהות מאוד, שכן זוהי הצהרה גדולה ביותר. כל שכן שידוע לנו על יהודים בני יהודים, שיושבים בכלא על מעשי אימים, כיצד ניתן להכריז בכל בוקר כי אנו אוהבים גם אותם כנפשנו ומאודנו?
תשובה
שלום וברכה
מי שמרגיש חלילה שיש לו שנאה על יהודי כלשהוא - לא יאמר זאת. מי שרק אינו מרגיש את האהבה לכל אחד - יכול לומר זאת, ויכוון שה' יתן לו את הדעה להבין איך לאהוב את כל אחד ואחד מישראל. גם אם אדם נוהג שלא כשורה אפשר וצריך לאהוב אותו, ורק לשנוא את מעשיו ולדעת שיצרו משך אותו לרע, אבל היהודי שהוא חלק אלו-ה ממעל הוא כולו טוב ואין בו שום חיסרון, יהא מצבו אשר יהא.
כמובן ששונאי ה' הנלחמים נגד התורה ונגד ה' במזיד ובכוונת מלחמה, אינם בגדר מצות האהבה, ואין מדברים מהם כלל כאשר אומרים הריני אוהב כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי.
ויהי רצון שנזכה לראות מעלת חבירנו ולא חסרונם.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il