עונש אדם וחווה

שלום אושרית, שאלתך שאלה מצויינת, ואולי אפילו שאלת השאלות. הפרק הראשון בתורה הוא אכן יסוד התורה. ורבים עסקו בכך.

מה שנראה מדברי התורה והנביאים, הוא שהקללה לאדם הראשון, לא באה בתור עונש, לנקום בו, אלא זו היתה הדרך היחידה לשמור על העולם, מבלי להתערב בבחירה של האדם.

למה זה כל כך חשוב?

ה' ברא את העולם ונתן לו תפקיד, הוא שם אותו בגן עדן שיש בו שפע נצחי, לא צריך להתאמץ, אלא רק לעשות מה שצריך, לא רק בגשמיות, ההליכה בדרך ה' אמורה להביא את האדם לעונג ואושר אינסופי מבחינה רוחנית. ברגע שהאדם חטא, הוא לא יכול להישאר במצב הזה, כי אחרי שטועמים טעם של חטא החיים משתנים, זה מתואר בתורה בכך שאדם וחווה פתאום התביישו בכך שאין להם בגדים, כלומר, עד החטא, הם היו כל כך תמימים ושלמים, שאפילו לא העלו בדעתם לחשוב מחשבה שלא צריכים, הם עשו את חובתם, כמעט כמו רובוט... אבל לא כמו רובוט, כי עובדה שהם חטאו, היתה להם בחירה, וברגע שהם בחרו ברע, הם איבדו את התמימות, הם מיד הרגישו שעולות להם בראש מחשבות שלא הכירו, מחשבות של חטא, ורצו להתלבש. הישארות בגן עדן מתאימה רק למי שברור שישמע בקול ה', ברגע שהוא נהפך לאדם שמתלבט כל הזמן, כמונו, הוא עלול לחטוא, וחטא מצטבר (התורה מתארת בהמשך כיצד האדם חטא שוב ושוב, קין והבל, דור המבול, דור הפלגה, וכו' יצר לב האדם רע מנעוריו), על זה אומרת התורה 'פן שלח ידו ואכל מעץ החיים', העולם נברא בצורה שהאדם יכול לשלוט עליו, אדם הראשון היה חכם ומכיר את בוראו, כשם שבזמננו האדם יכול להאריך את חייו, להגיע לירח, או לחילופין לפוצץ את העולם, כך קל וחומר אדם הראשון היה יכול להגיע להרבה יותר מזה, עם התנאים המושלמים שהיו לו. ולכן לא ניתן היה להשאיר אותו בגן העדן. הוא היה חייב לצאת לעולם, להתמודד עם קושי המציאות, שתזכיר לו שוב ושוב שהוא לא אדון העולם, יש לו כאן תפקיד. ורק אחרי הרבה שנים של חינוך המין האנושי, הבורא ברחמיו מאפשר  לנו להקל את קללות אדם הראשון, להתאמץ פחות על לחם, לסבול פחות בלידה, אבל הקללה העיקרית: המוות, עדיין מאיימת על כולנו, זאת תתוקן רק בתיקון המלא, בגאולה השלמה, ובילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

בברכה 

הרב משה כהן