חברה והשקפה
איך אני עושה שגם המשפחה תחזור בתשובה?
- י"ט אב התשפ"ב
שאלה
שלום הרב , אני ברוך השם בערך שנה בתהליך משמח וכיף של חזרה בתשובה שאני מאוד אוהבת ושמחה בו .
המשפחה שלי וחברים לפעמים צוחקים עליי על כל מיני מצוות, ומרחמים עליי שחזרתי בתשובה ..
זה גרם לי לרחם עליהם ( לא מגאווה חס ושלום, ואני גם לא יודעת אם זו תחושה נכונה ) שהם לא מבינים אותי , כי הם לא מבינים איזה יפה התורה ואיזה אורות מקסימים יש בה ואיזה טוב השם, אני באמת כל כך רוצה שהם יבינו, אני רואה אותם בתוך המסכים כל היום לא מחוברים לעולם והם אומרים שאני לא מחוברת לעולם כי מחקתי את כל האפליקציות הנוראות האלה כמו אינסטגרם.. זה נראה להם כמו ניתוק שזה בעצם ההפך , לדעתי רק השנה הכרתי את החיים ..
באמת כואב לי על זה, חשוב לי שיהיה להם טוב כי אני יודעת שכל מה שהם אומרים לי זה מאהבה ואכפתיות ולא בזדו ,
אני כל כך רוצה שהם יבינו , שבעזרת ה יהיה להם טוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא , מה לעשות כדי לחזק אותם ? כמובן שאני יודעת שאני צריכה לחזק גם את עצמי ואני לא תופסת מעצמי משהו , אני פשוט חושבת שהתורה כל כך יפה ואם הם רק יראו את זה אהיה הכי שמחה שיש ..
תודה מראש לרב
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אשרייך ואשרי חלקייך שזכית למצוא את דרך האמת, ולהלוך בה בגאון ובעוז, ולהידבק בחי החיים באמת ובתמים. יעזור הקב"ה ותמשיכי כך בשמחה לאורך ימים ושנים טובים!
אני שמח לקרוא ולהבין מדברייך שהדרך מאירה לך מאוד, ואת מחוברת ליהדות מתוך אהבה עמוקה ואושר אמיתי. זו היא באמת התכלית, לעבוד את ה' מתוך שמחה ואושר פנימיים. ואולם, יחד עם זה, חשוב שתדעי, כי כל עוד המשיח לא בא, והעולם עדיין לא בא אל תיקונו השלם, החיים בעולם הזה שלובים עם אתגרים. אין הכוונה שצריכים לסבול חס ושלום, רק להתמודד כראוי, שאדרבה, זה מה שמביא את האושר האמיתי לאדם, כפי שאת בטח כבר יודעת וחווית כבר בעבר.
ואין חובה חלילה לחפש קשיים, אבל בדרך הטבע מגיעים לכל אדם במשך חייו אתגרים שונים, ועל האדם להיות מוכן וחסון, שגם כאשר האורות ייפסקו לזמן מה, והריגוש ירד באיזה שהוא שלב, אני יהודיה נאמנת לה' ולתורתו, שומרת על הכל ועושה את רצונו יתברך מתוך אמונה תמימה ופשוטה! ואז בדרך כלל חוזרים האורות, ושוב לאחר תקופה יורדים, וחוזר חלילה - כי זה כל החיים, עד מאה ועשרים, שאז מגיע זמן קבלת השכר, ואז יש את הטוב המושלם ללא טיפת צער.
ולגבי המשפחה והחברים.
נכון שזה מאוד מצער לראות איך שאני הולך באור, והם הולכים בחושך ואפלה, על כן אציע בקצרה כמה נקודות:
א) אין ללחוץ עליהם שישנו את דרכם, וכן אין צורך להאריך בוויכוחים מי צודק. כי בדרך הטבע, כאשר הם יראו אותך שמחה ומאושרת בדרך שבחרת בה, זה כבר יקרב אותם ויעורר בהם רצון לשמוע ולהבין מה הביא אותך לאושר כה גדול. הדוגמא האישית היא המשכנעת והמנצחת הכי גדולה. זה העיקר.
ב) כן אפשר לשלוח להם מדי פעם הרצאה קטנה של רב שיש שם בדיחה טובה, או אימרה מתוקה, וכך טיפין טיפין האור יחדור מבעד לחומה, עד שבעז"ה יחזרו.
ג) וכמו כן יש להרבות בתפילה שבורא עולם יתן להם את החשק להכיר ולהבין את התורה ואת מי שברא את העולם ואותם. כוח התפילה שלך יביא להם הרהורי תשובה, ובהמשך אף יחזיר אותם בתשובה שלימה, בעזרת ה'.
ה' יעזור שכל המשפחה תחזור בתשובה, יחד עם כל עם הקודש, ונזכה כולנו לראות מהרה את פני משיח צדקינו.
עלי והצליחי,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il