עברתי על הדברים הכי גרועים ביקום, האם אני מקרה אבוד?

אני בא מבית חילוני אבל מתוך האמונה של אמא שלי גם אני הייתי מאמין בה' עד שגדלתי ושכחתי אותו.
נכנעתי לייצרים הכי רעים ביקום הזה, עשיתי דברים שגם חילונים גמורים היו מתביישים בעצמם, בנוסף לעבירה מרובת פעמים על 7 דברות מתוך עשרת הדברות, עברתי אין ספור פעמים על עוד המון הלכות. תמיד בזדון ולעולם לא בשוגג. התרחקתי שנות אור מה', מהאמונה, ומעצמי. אעזור לכם לנחש ואתוודה שאני כרגע בתקופה מאוד לא טובה, קופץ מתאווה אחת לשנייה וזה כבר כמה שנים שאני לא חי עם עצמי ועם הסביבה בשלום. האם אני מקרה היטהרות אבוד?
פתחתי היום תהילים אחרי 12 שנה. לא הפסקתי לבכות. לשיר ולבכות, לבכות ולשיר. להתחרט. לקבל על עצמי תיקון לעתיד. הרגשתי שהבנתי משהו שלקח לי יותר מדי זמן להגיע אליו. וברגע שחזרתי מהעבודה, פתחתי את המקרר הריק שלי, וכל מה שהיה שם זה משולש פיצה לא כשר. חשבתי לעצמי שמצד אחד אני לא מסוגל לאכול אותו אחרי כל מה שעברתי במשך היום הזה, מצד שני החטאים שלי גרמו לי להגיע למצב שאין לי אוכל או אופציה לרכוש אוכל לפחות עד המשכורת שבעוד שבוע. הסתכלתי על המשולש הבודד הזה כשלידו כל מה שנשאר במקרר היה לימון ו2 בטריות. הרגשתי עצבות, הרגשתי את החולשה של הנפש שכבר לא מחליטה לעצמה כלום, הרגשתי שהנה מצאתי לעצמי תירוץ טוב מספיק לחמם את המשולש הזה ולהרגיע את הרעב שנמשך כבר מספר ימים. אמרתי לעצמי שאם אוריד ממנו את הבשר אז זה חצי נחמה. שיקרתי לעצמי ואכלתי אותו. עכשיו אני אמנם פחות רעב, אבל מרגיש הרבה יותר נמוך ושפל, שאין לי תשובה, שהפכתי לחיה חסרת שליטה על ידי כך שנתתי לעצמי להיכנע כל כך הרבה פעמים לייצר הרע שבי, שלתקופות אפילו חיבקתי אותו ונתתי לו לעשות כל מה שברצונו. היום אני כבר לא אדם חופשי.
היום אני כבר שבוי של החטאים שלי.
תודה על הזמן שלכם לקרוא ועל המענה במידה ובכלל תקחו אותי ברצינות.