זוגיות
אפליה לא הוגנת לחלוטין בין גבר לאישה בנושא הלידה
- ט' אלול התשפ"ב
שאלה
אני לא מצליחה להבין את זה...ואני מנסה כבר שנים
הרי האלוקים כולו אמת ואין אצלו משוא פנים ואי צדק
אבל בנושא לידה זה פשוט לא מסתדר...
מבינה שהחטא של חוה גרם לאישה לסבל בהריון ובלידה והכל
אבל עדיין זה חלוקה של 0% ו100% בין הבעל לאישה. (והרי אדם גם לא היה צדיק גדול וגורש מגן עדן גם הוא...)
איך יכול להיות שיש כאן "צדק" אם האישה צריכה לסבול הכל הכל הכל רק היא לבד... החל מהוסת החודשית ועד ללידה עצמה... חודשים של סבל וייסורים יום יומיים, תופעות לוואי קשות, אין לה מנוחה בשום תנוחה, ואז צירים קשים וכאובים ולידה שבכלל אי אפשר לתאר את הכאבים לפני ואחרי ובאמצע...
והבעל חי כמו מלך... לא סובל כלוםם!!!!! אפילו לא ציר אחד קטן!!!!
שום דבר...
הוא רק נהנה מהכיף לקבל תינוק חדש מוכן כשהוא לא סבל בשבילו שום שום שום דבר.
זה ממש נראה לי עוול שזועק לשמים. איפה ההגיון???
הרי זה גם ילד שלו!!!! למה אין שום חלוקה שוויונית או חלקית?
תשובה
שלום וברכה
זעקתך זועקת עד לב השמים. איך זה הוגן שהאשה עוברת ייסורי תופת למען אותה מתנה בדיוק - שהבעל מקבל על מגש של זהב, ולדברייך מדובר בחלוקה של 0 מול 100.
ובכן, בלי לגרוע מגודל ההערכה שמעריכים את האשה על החלק שלה בלידה, ומבלי להיכנס לעצם המטרה והחשיבות שבדבר. [אם ברצונך להתרחב בנושא, ומומלץ, כנסי כאן, וכן בדקי הלינקים שבסוף הכתבה].
רק נתייחס להיבט של הבעל. אמנם ברגע העכשווי, במשך ההריון ובחדר הלידה, היא סובלת 100 והוא לכאורה 0, אבל בהיבט הכללי, בתמונה הכללית של החיים, לו יש את האתגרים והנסיונות משלו. הוא נושא בעול של אחריות המשפחה בכלליות, אחריות הפרנסה רובצת עליו. גם אם האישה עובדת, ברור כי אחריות כל המשא - הוא על הבעל. וזה בעצם הקללה שקיבל אדם הראשון: "בזעת אפך תאכל לחם", "וקוץ ודרדר תצמיח לך"וכו', כמבואר בספר בראשית.
חשוב לזכור, כי כל אחד קיבל את האתגרים והנסיונות בדיוק מתאים לכוחותיו ולתיקונו, ואין מצב שהקב"ה מביא נסיון לכל בריה שהיא, שהוא לא יכול לעמוד בו. ועל כן, בסופו של יום, כל אחד יש לו את ה"חבילה" שלו, ולעומתה, הכוחות שהוא קיבל להתמודד איתה, ועל כל אחד לשמוח בחלקו ולבקש מה' שיצליח במשימתו בעולם הזה.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il