איך לנהוג במצב שיש אדם שפגע והשפיל אותי במשך שנים ולא מוכן לבקש סליחה ולהודות בטעויות שלו?

שלום וחג שמח כבוד הרב,

שנה חדשה בפתח ועימו גם יום הדין הגדול והייתי מעוניינת להתייעץ איתך.
אני בזוגיות כבר 15 שנים, ויש לי היסטוריה ארוכה ולא נעימה כלל עם אח של בן זוגי, איני מבינה המון במה חטאתי ובמה פשעתי שלבן אדם יש בטן מלאה לגבי.
כבר לאחר פטירת אימי לפני 10 שנים אחרי השבעה של אימי עוד כשהייתי גרה עם אבי, ובאותה תקופה היינו מרוסקים ולא היה לי אפילו פרוסת לחם לאכול בבית, בן זוגי הזמין אותי להתאחר אצל משפחתו בבית.
אחיו של בן זוגי ראה שאני לוקחת אוכל ואמר לי ב ר גליי שמשפחתו אינם בית תמחוי להביא לי אוכל.
באותו הרגע שאמרתי לבן זוגי מה קרה, ישר יצאנו מהבית חזרה אליי הביתה. בן זוגי היה קונה ומביא לי אוכל באותם זמנים, וכשהתפתח ביני לבין אחיו ויכוח על נושא מסוים שאיני יכולה להיזכר בו, כתב לי אחיו של בן זוגי שהוא יכול לגרום לי להתאבד.. כל זה קרה בתקופה שאימי נפטרה.
לא אכנס יותר מידי לפרטים.. כמובן על פי ההלכות וכמובן בשביל עצמי מחלתי וסלחתי לאחיו של בן זוגי 3 פעמים בלב.
כמובן שאחרי תקופות ארוכות שלא היינו בקשר עם משפחתו של בן זוגי חזרנו איכשהו להיות בקשר.
היו עוד המון מקרים וסכסוכים מהסוג הזה עם אחיו של בן זוגי . ואפילו הוא קרא לבן זוגי ולי מפלצות כשלא רצינו להגיע לאחד החגים ורצינו זמן איכות לחוד כי שנינו מאוד עסוקים ובקושי יש לנו זמן לראות אחד את השנ. מבן זוגי הוא ביקש סליחה אחרי שהרוחות נירגעו אך ממני אף פעם לא ביקש..
וכמובן גם בתקופה האחרונה היה מקרה בו בן זוגי ואני התארחנו אצל משפחתו ובשבת, היו שתי שכנות שעישנו סיגריה בתוך הבניין. כמובן שביקשתי מחמתי לבקש מהן יפה לא לעשן בתוך הבניין משתי סיבות, גם בגלל הריח הנורא שניכנס לתוך הבית וגם בגלל סכנת נפשות..
חמתי בקשה ממני לבקש מהן וכך כמובן עשיתי, ביקשתי מהן ביפה אך בנוקשות לכבות את הסיגריות כי החוק אוסר לעשן בתוך בניין.
לאחר שביקשתי אח של בן זוגי יוצא, ומתחיל להאשים אותי בהאשמות סתם שצעקתי והתנפלתי על שתי השכנות החדשות ושאני סתם מדמיינת דברים ולא היה שום ריח סיגריות. הוא התחיל להאשים אותי בדיברי שקר וניסה אפילו לערער את המציאות שלי..
בסוף כשבן זוגי חזר מבית הכנסת וסיפרתי לו את כל המקרה, הוא החל להגן עליי מפני אחיו ואז אחיו אמר בר גליי "מה היא הכל*ה שלך?) בגלל שבן זוגי הגן עליי..
אמרתי לבן זוגי אין מצב שאני באה לחג איתו. (יש לציין שאחיו של בן זוגי הוא בגיל 29 - 30 בגילי.. וגם חמתי לא אוהבת סכסוכים אז היא לא מתערבת כמעט בשום ריב..)
וחמתי כמובן ממש הייתה עצובה וניסערת מהנושא, כמובן שלא הצדיקה את דבריו ואת פעולותיו של הבן שלה אבל התחננה שנבוא ושזה גורם לה לצער מאוד מאוד גדול..
ואחרי שניסיתי להגן על עצמי מול אחיו של בן זוגי הוא התנםח אף יותר ולא מוכן אפילו לדבר איתי.
הוא גם מכחיש את כל הדברים שהוא אמר לגבי ולא מוכן לבקש סליחה על ההתנהגות שלו...

אציין שאחיו של בן זוגי הוא אדם שומר מסורת מינוס (הוא הרבה פעמים נפגש עם ידידות ושופך זרע לבטלה), היה לו קורונה מאוד חריפה בזמן תקופת הקורונה ויש לו דלקת כרונית בזרוע שמאל ובקרוב עובד ניתוח מסובך בזרוע שיכולה לרפא או לשתק את כל הזרוע שלו לכל חייו...

כבוד הרב על פי ההלכות אני מחוייבת להישמע למיצוות "ואהבת לרעך כמוך" וגם למיצווה לכבד את חמתי ולא לצער אותה...

בלב שלי אני יודעת את התשובה לשאלתי אבל רציתי בכל זאת להתייעץ עם כבוד הרב איך לנהוג נכון במצב זה?
מה עליי לעשות?
אני נימצאת במצב של תסכול רב והודעתי כבר לחמתי ושאר בני המשפחה של בן זוגי אנחנו אכן מגיעים..
אח נוסף של בן זוגי מעוניין לעזור במצב ומגנה את התנהגותו של אחיו כמובן.
ובכל זאת אם כבוד הרב יוכל לייעץ מה לעשות במצב הזה ואיך להתגבר על תחושת ההשפלה והביזיטן שאמי עוברת על ידי בן אדם זה.

תודה מראש כבוד הרב.