אכילה ביהדות

רוצה לשאול בעניין האכילה. מוסכם על כולם שכמה האוכל יותר מעובד, הוא פחות בריא. בכל מקום בשבת אוכלים קוגל (גם מהקמח וגם מת''א מאוד לא בריא), וכ'יולנת (בשר לא הולך עם ת''א), וזה כ''כ השתרש. בעניין בשר ראיתי במגיד מישרים, שר' יוסף קראו לא אכל בשר, ואפ' עוף בשבת, אבל זה לא עיקר שאלתי. אם אדם אוכל בקידוש, אח''כ סעודה, ואם אוכל לא מספיק להתעכל, ואין יציאות בזמן, ובטן גדלת - אז ודאי מוחין מסתלקים ממנו, וכל מה שהוא לומד כמו קורא בעיתון, ומבין הכל באופן מגושם מאוד. שמעתי הרבה דרשות בכל מקום, וכמעת אין מדברים על זה כלל. למרות שזה תכלית האדם (וכש''כ ישראל) - לתקן את הרצון שלו, ועיקר היצר הרע הוא בדברים המותרים (כמ''כ ר' אהרון ראטה בשולחן הטהור), ועיקרו באכילה. תודה רבה על ההקשבה, ואיך אפשר לעורר אנשים בנושא הזה?