מלחמת מדין

שלום וברכה,

היהדות תמיד היתה דת של שלום. "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". איננו נלחמים בעמים סתם כך, אלא קוראים להם לשוב בתשובה, ומבקשים לעשות עימם שלום תחילה.

קרא בבקשה מאמר זה על כיבושי יהושע בן נון:

https://www.hidabroot.org/article/143876

כל הגויים מצווים לעבוד את ה' באמצעות שבע מצוות בני נח שהוטלו עליהם (אלו בעיקר מצוות שבין אדם לחברו, כמו לא לרצוח, לא לגנוב וכו'), על כך הם זוכים לחלק לעולם הבא. 

שבע מצוות בני נח - הן מצוות בסיסיות מאוד בתיקונו של עולם, כמו לא לרצוח, לא לגנוב וכו'. הן חלק מהטבע האנושי שמקנה לנו צלם אנוש. לא ניתן להתקיים בשלום ובאחווה עם עמים שלא שומרים על צלם אנוש, וחיים במצב של סדום ועמורה (או "המערב הפרוע"). בפרט שמדובר בעמי כנען שהיו חיים לצידנו בארץ.

העמלקים לא היו עם, אלא שבט של רוצחים שהיו מחפשים את החלשים כדי לרצוח אותם ולטבוח בהם, לכפות וכו', כמו  תרבות הויקינגים.

המלחמה בעמלק לא היתה על רקע גזעני, אלא על רקע השקפתי. לכן גם עמלקי יכול לשוב בתשובה (לבחור שלא לרצוח ולא לבזוז וכו'), ואז לא נילחם בו.

 
הרמב"ם כותב שתחילה עלינו לקרוא אף לעמלקים לשלום, להציע להם לקיים שבע מצוות בני נח, ולחזור בהם מרשעותם, ורק במידה ולא יקבלו שבע מצוות בני נח (שבע מצוות בני נח: לא לרצוח, לא לגנוב וכו') רק אז עלינו לצאת עליהם למלחמה.
הנה לשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק שישי):
"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצווה, שנאמר (דברים כ) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס… ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות. ואם לא השלימו, או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם. ואין הורגין אישה ולא קטן… במה דברים אמורים, במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות. אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה, שנאמר "לא תחיה כל נשמה", וכן הוא אומר בעמלק "תמחה את זכר עמלק".
ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו? שנאמר (יהושע יא, יט) "לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון, את הכל לקחו במלחמה. כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם", מכלל ששלחו להם לשלום ולא קיבלו".
 
כלומר, חובה עלינו קודם כל לקרוא להם לשלום, ולהציע להם לחזור בתשובה. אך רק אם לא יעשו זאת, וישובו מכל גילוי העריות והרציחות שלהם - חובה עלינו להורגם.
מסביר הכסף משנה באותו מקום: "שאם קיבלו עליהם שבע מצוות, הרי יצאו מכלל שבעה עממין ומכלל עמלק, והרי הם כבני נח הכשרים"!
כלומר, אם הם השלימו איתנו - אסור להורגם, ולהיפך, אסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות. עמלק כשמו כן הוא - עמלק! רשע! וכל עוד הם נותרים רשעים, זה יהיה דינם.
  
שבע מצוות בני נח לא קשורות לקיום היהדות. שבע מצוות בני נח הן מצוות מוסריות בסיסיות כמו "לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תנאף אשת איש". אלה מצוות בסיסיות ביותר שבין אדם לחברו. בלעדי מוסר בסיסי זה - אי אפשר לחיות בשלום עם רוצחים וליסטים.
 

מעבר לכך, לא ניתן להשוות את מלחמת עמלק לאנטישמיות. הרי זו עובדה שהגרמנים והפלסטינים לא ראו את מעמד הר-סיני, אלוקים לא נגלה אליהם בניסים גלויים ודרש מהם להשמיד את בני עמנו. הם עשו זאת מתוך רצון אישי ובחירה אישית לגמרי, ולשם כך חיפשו רמזים ופרשנויות שיתירו להם את האנטישמיות, לחלוטין מתוך תאוות רצח ושנאה, ולא לשם "קיום מצווה".

לפיכך אין מקום להשוותם לעם ישראל, שהינם רחמנים בני רחמנים, ואינם מחפשים לרצוח איש.

נא לראות כאן כיצד התורה לימדה את האנושות על ערך החיים וכבוד האדם:
https://www.hidabroot.org/article/1144426

אשמח לעזור בכל שאלה נוספת.

 
בברכה,
דניאל בלס