התגלות המונית - רק ביהדות?

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

יש משהו אחד שחסר מן ההרצאה, והוא התייחסות אל גודל הנס.

לא כל סיפור מוכיח התגלות של בורא עולם בהיסטוריה!

לדוגמה,

1. תאר לעצמך קוסם שמוציא שפן מן הכובע. והבה נניח שאף אחד לא יודע להסביר איך עשה זאת. האם הקוסם הוכיח התגלות אלוקית של בורא עולם? ודאי שלא, כי מדובר במעשה זעיר. וקוסמים רבים לאורך הדורות עשו מעשי קוסמות זעירים דומים - אפילו חרטומי מצרים. זו לא התגלות אלוקית.

2. דוגמה נוספת: תאר לעצמך מיליון אנשים שהחליטו להכתיר את המלך, והחליטו שהוא התגלמות של האל. האם פירוש הדבר שמיליון אנשים זכו עכשיו להתגלות אלוקית? ודאי שלא, כי מלך הוא אדם בשר ודם, ולא עשה שום מעשה שרק בורא עולם מסוגל לעשותו. זו לא התגלות אלוקית.

ההבדל בין 'כישוף' לבין נס אלוקי:

זו עובדה שגם אם יצליח אדם להרים סלע כבד, הרי לא יוכל לעולם להרים הר ממקומו, ולא משנה כמה יתאמץ, על זו הדרך, מכשף/קוסם יוכל אולי להראות כוס מים הופכת לכוס דם (לדוגמה, על ידי אחיזת עיניים), אך לעולם לא יוכל להפוך ימה שלמה לדם.

במכת הדם וחציית ים-סוף, הוכיח הבורא שהוא שולט על המים וכל הימים. במכת הצפרדעים והכינים, הוכיח הבורא שהוא שולט בכל הרמשים. במכת הערוב הוכיח הבורא שהוא שולט על החיות, במכת ארבה הוכיח הבורא שהוא שולט על כל היצורים המעופפים, במכת החושך והברד הוכיח הבורא שהוא שולט על חוקי הטבע - עונות השנה, האש והקרח, במכת דבר הוכיח הבורא שהוא שולט על המחלות. ובמכת בכורות הוכיח הבורא שהוא נמצא בכל מקום (כדי להרוג את כל בכורי מצרים בו-זמנית), שיש לו זיכרון אוניברסאלי (לזכור בכל מקום מי בכור ומי לא), הוא נמצא בכל זמן (הוא צפה בכל לידה במצרים בכל זמן), ויש לו כוח להרוג כל אדם (בכך שהרג את כל בכורי מצרים ברגע אחד). תורת ישראל היא התורה היחידה בעולם שטוענת לנסים בקנה מידה שרק בורא עולם מסוגל לעשותם, ומכאן שהיא נכתבה מפיו.

כישוף לא מסוגל לחולל נס בסדר גודל ארצי. הרי אלוקים הוא שברא את היקום ושולט בו, וכל הכוחות הקיימים ניתנים אך ורק ממנו, הוא שברא את בני האדם ונתן להם בחירה בין טוב לרע, ורצונו לגלות את תורתו בעולם. לא הגיוני לחשוב שרצונו להטעות אותנו חלילה, או שייתן מכוחותיו האדירים לנוכלים וזייפנים, מכשפים ומגידי עתידות... גם לא יעלה על הדעת שאדם בשר ודם יוכל אי פעם לזכות בכוחות אלוקיים שיהפכו אותו לבורא עולמות, יאפשרו לו להרוג את כל בכורי מצרים ברגע אחד, או לקרוע את ים סוף לגזרים ולהטביע בו צבא שלם. הרי טענות מסוג זה שוללות כל היגיון מן המציאות, והיו הופכות את העולם על פיו לכאוס של תוהו ובוהו. עינינו הרואות שאלוקים יצר מציאות הגיונית מאוד, עם חוקי טבע מדויקים ועקביים, והוא שלימד את האדם בינה ומאפשר להם לגלות את אמיתתו בעולם.

דתות אחרות מספרות סיפורי כישופים, ולא מתארות ניסים בסדר גודל ארצי שרק בורא עולם יכול לעשותם.

לדוגמה, בדקה 52:47 מתוארת הדת ההודית "הרא קרישנה", ומסופר כי בכתבי הקודש שלהם, "בהגווד גיטא", מופיע סיפור על התגלות של האל קרישנה לפני מיליוני אנשים. אבל מיהו ומהו "קרישנה"? בסך הכול בן-אדם עם חליל. זה הכול.

כמו פרעה שטען שהוא אל, כך היה איש בהודו שחשב שהוא התגלמות של האל, ונקרא "קרישנה".

אין כאן שום תיאור של התגלות, לא קריעת ים סוף, לא יאור שלם הופך לדם, לא עמוד אש וענן, ולא מעמד הר-סיני.

שנית, הסיפור "בהגווד גיטא" טוען שכל העדים המקוריים מתו לפני אלפי שנים, ולא השאירו אחריהם ילדים, כך שאין להם שום מסורת היסטורית שעובדת מדור לדור. כל סיפורי ה"בהגווד גיטא" מסופרים מפי אדם אחד.

* * *

חשוב להבין את העניין הזה:

טענה היסטורית מורכבת משני מרכיבים בדיוק: מכתב וכתובת.

כשאתה שולח מכתב, עליך לכתוב בו פרטים כמו הנמען, הכתובת וכו'.

כשאתה שולח מכתב, הנמען שאליו מיועד המכתב חייב להיות קיים - כדי שהמכתב יגיע לידיו.

אם חסר במכתב שם הנמען והכתובת, או אם לא קיים בכלל נמען - הרי שהמכתב לעולם לא יגיע ליעדו.

ובכן, גם בשביל לאמת היסטוריה צריך מכתב וצריך כתובת.

מכתב - פירושו טקסט היסטורי שמתאר בפירוט את האירועים שנעשו לעיני העם.

כתובת - פירושו עם שלם שאכן קיבל את המכתב, ומעביר לבניו את הטקסט הזה כהיסטוריה המונית. זאת העם עושה באמצעות ימי זיכרון, חגים או מצוות, באמצעותם הוא מאשר את המכתב.

לאף עם אחר בעולם אין טענה היסטורית על התגלות אלוקית. כלומר טענה שכוללת מכתב + כתובת.

במה שונה היהדות מכל הדתות בעולם כולו? בכך שיש לנו מכתב ויש לנו גם כתובת.

מכתב: 

יש לנו היסטוריוגרפיה מקראית, כלומר תיעוד היסטורי של ההתגלות.

בעוד שאר הדתות בעולם מתארות את סיפוריהן בלשון פשוטה ואגדית, ספר התורה מתעד את הנסים בשפה היסטוריוגרפית: כך שהתורה מספקת שמות, שושלות, גילאים, תאריכים, מקומות גיאוגרפים, גודל האוכלוסייה והתפלגותה, המלחמות והפלגים בעם. כתיבה היסטורית זו מוכיחה שהנסים המתוארים בה אכן התקבלו כהיסטוריה אמיתית מפי אבותינו, ולא בתור משל או אגדת עם. הנה דוגמה (שמות פרק יט):

"א בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם... יֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי."

הדתות האחרות מספרות את סיפוריהם כאגדות, ללא מתן פירוט היסטורי אמין, וככאלה הן לא יכולות לטעון טיעון היסטורי. כי בשביל לטעון טיעון היסטורי, יש לתעד את ההיסטוריה. ואת זאת התורה מספקת לנו.

לעם ישראל יש מכתב היסטורי: תיעוד היסטורי של נסים והתגלות אלוקית בסדר גודל ארצי.

כתובת:  עדות של עם שלם.

שאר הדתות מבוססות על סיפורי יחידים, ולא על מאורע המוני. אך עם ישראל חוגג חגים ומצוות לזכר ההיסטוריה בה חזו כל אבותיו.

העם מספר בתורתו ובחגיו על הפיכת כל היאור לדם למשך שלושה ימים, אש וברד היורדים יחד מן השמים, מכת חושך, הריגת כל בכורי מצרים ברגע אחד, קריעת ים סוף, עמוד האש והענן, 40 שנה בהם עם שלם אכל מן השמים, שבירת חומות יריחו בקול שופרות, והחשוב מכל - מעמד הר סיני, בו כל העם זכה להתגלותו של הבורא.

עם ישראל חי וקיים, ומעביר את הספר בתור ההיסטוריה של עמו, וחוגג חגים ומצוות לזכר האירועים הנסיים הללו - כלומר, יש למכתב שלנו כתובת. העם הוא הכתובת שמוכיחה את ההיסטוריה שכתובה בספר (המכתב).

כלומר, היהדות מציגה את הטענה כי בורא עולם מסר את התגלותו לאנושות בצורה החזקה והאמינה ביותר שיש:

- באמצעות ההתגלות הנסית הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, בפני כל העם כולו, כך שיוכיח שהוא בורא עולם, ולא עוד קוסם או מכשף.

- באמצעות זיכרון קולקטיבי של עם שלם מפי כל אבותיו, החוגג חגים ומצוות לזכר הנסים האדירים שחוו כל אבותיו.

- באמצעות תיעוד הנסים באופן ההיסטורי ביותר, שיוכיח לדורות הבאים שההתגלות אכן היתה אותנטית, ולא היתה אגדה או סיפור-עם בלתי מחייב.

- באמצעות נבואות לאומיות אדירות ובלתי-רגילות על מה שיקרה לעם הנבחר, כך הוכיח שליטה אלוהית בהיסטוריה האנושית.

- וכן, באמצעות העובדה שהפך את התורה לספר הכי מפורסם בעולם, וגם לדת המשפיעה ביותר בכדור הארץ (שתי הדתות הגדולות, הנצרות והאיסלאם, מבוססות על התורה והנסים של עם ישראל), והפך את עם ישראל לעם המיוחד ביותר, המדובר ביותר, והשורד ביותר בעולם - למרות שנאת העמים אליו. כך ההיסטוריה מתקדמת בשלבים לקראת גילוי גאולתה בפרסום גדול. אנו אכן מצפים שהתורה האמיתית של בורא עולם תזכה לפרסום הגדול והמשפיע ביותר באנושות.

מסיבה זו היהדות גם טוענת שאפשר להפריך אותה (דברים ד, לב):

"הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי? או הניסה אלוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך? אתה הראתה לדעת כי ה' הוא האלוהים אין עוד מלבדו".

בברכה,
דניאל בלס