ציציות

שלום וברכה

אעתיק את דבריו הקדושים של רבינו האלשיך הקדוש בפרשת ציצית  

וענין הכתוב, אם תאמר נא ישראל, כי הלא איך תאמר אלי שבראותי אזכור כל המצות. והלא הנני לובש ציצית יום יום ורואה אותו ואיני זוכר כל מצות ה'. לזה אמר והיה לכם לציצית וכו'. והוא משל אל מה שדרך אנשים, שלזכור דבר מאשר ירצו לעשות, קושרים חוט באחת מאצבעותיו לראות ולזכור בל ישכח ממנו. ואם יקרה שאיש אחד קשר לו חוט באצבעו, שלא בכונת מזכרת על שום דבר. ויהי היום אשר היה החוט ההוא קשור באצבעו, והיה לו חפץ שהיה צריך לזוכרו ושכחו. ויתמה ויאמר איך שכחתי הדבר ההוא, ולא שוה לי החוט הקשור באצבעי לזכור אשר חפצתי לעשות. והנה נגד פניו נבונים ויאמרו לו, הלא אתה סכל ואין לב. כי על מה אתה נאנח כי לא זכרת חפצך עודנו החוט קשור באצבעך. כי אחר שלא קשרת אותו בכוונת מזכרת חפץ זה, איך על ידו זכור תזכור את הדבר הזה:
והנה בדמותו ובצלמו הוא הדבר הלזה. באומרו הוא יתברך הנה ידעתי תאמרו לי, הננו ועשינו ציצית על ארבע כנפות כסותנו. אך מה נעשה כי נראה הציצית ולא יעלה על לבנו זכרון כל מצות ה'. על כן, הנני בא להעיר אזנכם למען תדעו במה תכשלו. והוא, כי אילו בעשותכם הציצית תכוונו יהיה לכם סימן להציץ בו לזכור כל המצות, אז כאשר תראו אותו תזכרו אותם. כאדם הקושר חוט באצבעו לזכור להביט בו דבר פלוני. אך אם תעשו הציצית מצות אנשים מלומדה, שלא בכוונת הציץ בו לזכור. אז ודאי כי כאשר וראיתם אותו לא תזכרו מצות ה'. וזהו אומרו והיה לכם לציצית, לומר כאשר יהיה לכם לציצית שהוא כדי להציץ בו לזכור, אז כאשר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. מה שאין כן אם לא יהיה לכם לציצית, שלא יהיה לכם להציץ בו לזכור, כי אז איך יהיה לכם למזכרת:

בברכה,

בנימין שמואלי