האם מותר לשקר לאמא על מנת להסיר דאגה מליבה?

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול האם מותר לשקר לאמא על מנת להסיר דאגה מליבה? לאמא שלי קשה מאוד עם זה שעלול להיות מצב שאחזור מאוחר הביתה לבד (אפילו עד 12). אני משתדלת מאוד שלא יקרה מצב שאחזור מאוחר בלילה לבד, כדי לא לצער אותה חלילה, אך לפעמים נדמה שיש מצבים שאין ברירה. אהיה בת 26 בעוד כחודש (כבר לא קטנה), ואין לי בן זוג כרגע, אבל יש לי רישיון ורכב משלי (ברוך השם). ולמשל, היה ערב אחד שהוזמנתי לחתונה, וקבעתי עם זוג חברים שלי שיאספו אותי ושאחזור איתם. אבל קרה שהיה להם איזהו עיכוב, ואם הם היו באים לאסוף אותי ייתכן ולא היינו מספיקים להגיע לחופה. והם ידעו שיש באפשרותי לבוא עם הרכב שלי. אז לא הרגשתי נעים שבגללי הם יגיעו באיחור, ומצד שני ידעתי שאם אחליט לא להגיע לחתונה בסוף בגלל זה, אז הם ירגישו רע.. אז לא ידעתי מה לעשות, ולא רציתי שאמא שלי תיכנס למחשבות ודאגות כל הערב עד שאחזור. אז נתתי לה להמשיך לחשוב שאני נוסעת איתם, כשבעצם בסוף נסעתי עם האוטו שלי וחזרתי לבד (השתדלתי עד 12). כמובן שהרגשתי מאוד רע ולא בנוח עם זה שידעתי שהיא לא יודעת את האמת. אז זו דוגמא אחת למשל.. אני סטודנטית, ואני מאוד מאוד רוצה בשנה להיצטרף לשיעורי תורה אצל רב ספציפי שאני מאוד אוהבת, אבל זה במקום קצת רחוק וזה אומר שאצטרך לחזור מאוחר לבד, אם לא אמצא שותפה\ שותף שירצה להצטרף אליי. ואמא שלי בטח מאוד תדאג ולא תרצה שאלך לזה. האם זה בסדר לשקר במקרים כאלו? מה עליי לעשות? אני מרגישה לפעמים שאני נמנעת מכל מיני דברים כאלו ואחרים שיכולים לעשות לי טוב בין אם זה מבחינה רוחנית או חברתית.. אני נמנעת הרבה פעמים פעילויות חברתיות כאלו ואחרות כשאין מישהו שילווה אותי הביתה. תודה מראש!