לידה ושכר ועונש

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

קודם כל, אני מאחל לך שבעז"ה תזכה לחוש משמעות וסיפוק בחייך, ותעבוד את הקב"ה מתוך שמחה וטוב לבב.

לעצם שאלתך - הקב"ה לא עושה טעויות!

טובו, חוכמתו, חסדו ורחמיו של הקב"ה הם אינסופיים - מעל ומעבר לכל אדם - כך שהוא יתברך יודע בדיוק מה טוב עבורך ומה יעשה אותך מאושר. עליך מוטל רק לבטוח בו ולהאמין בטובו יתברך.

אם אינך בטוח בכך, שים לב לעובדות הבאות -

ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים.
בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים.
המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
 
האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?
 
ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?
 
הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהתווה לך יוביל לבסוף לטובתך.
 
האם אינך מאמין שהוא יודע מה טוב לך? והרי כל דבר שאנו מחשיבים לטובה בעולם הזה, וכל הנאה או שמחה שהרגשת אי פעם בחייך - הגיעה רק ממנו יתברך. הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך אדם שמח ומה יעשה אותך אדם עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך.
עליך רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.
 
האם שמעת על משל התאומים? שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!
 
עלינו להאמין שיש חיים אחרי המוות. ושתכלית העולם הזה היא כדי להטיב לנו בעולם הבא. וגם הייסורים שעוברים בעולם הזה הם חבלי לידה, שנועדו לתקן פגמים בנשמות ולהביא לשלמות הרוחנית.
 
אם החיים האלה באמת לא היו טובים בעבורך - אז הבורא לא היה בורא אותך. כי הוא יודע את העתיד וכל מה שקורה בעולם, וברא אותך בזכות הפוטנציאל האדיר להטיב לך. הוא יתברך יודע שלבסוף תודה לו. כך אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

אף אדם לא יכול לומר שאינו רוצה במתנה הזו, כשם שתינוק לא יכול לומר שאינו רוצה להיות עשיר ומצליח כשיהיה גדול. אי אפשר לדבר מתוך בורות על התכלית הגבוהה של הנשמות, ובעולם הזה כולנו בורים, וצריכים לבטוח בה'. הידיעה השכלית מוגבלת בגופי חומר אשר עומדים בפני נסיונות בהמיים, אך לשם כך ירדנו לעולם החומרי, כדי לעמוד במבחן זה ולבטוח בטוב האלוקי.
 
צריך לשים לב שכל מה שאנו מגדירים בתור טוב, או בתור רע, בתור צודק, או בתור בלתי צודק - הוא רק האופן שבו ה' יצר את שכלנו.
אלוקים הוא המציאות האמתית, ויצר את הכול - ההגיון והלב. איננו יודעים דבר שאלוקים לא קבע שנדע, איננו אוהבים או מרחמים בלי ה' אשר קבע בנו רגשות אלה, החליט כמה נאהב וכמה נרחם, מה נרצה וכמה נרצה. החכם מבין שה' יתברך נתן לו את חוכמתו, את השכל והרחמים, ולכן יבטח ביוצרו בלב שלם - גם בדברים שאינו מבין עדיין.
 

הקב"ה הוא שמסר לנו את התורה הקדושה, עליה נאמר "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה אשר לימדה "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. כיצד ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.
הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".
מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם.
כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.
 
לכן עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.
אנשים רבים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם שהסוכר הורס את השיניים ומזיק לבריאות, ויוצר תאווה לאוכל וגורם להשמנה, הילדים לא יקשיבו לכל ההסברים המלומדים הללו, כי אם ימשיכו לדרוש ממתקים ויבכו כאשר יוגבלו. גם אנו בעולם הזה דומים לאותם ילדים אשר דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.
  

אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה (הוכחות למציאות הבורא, משמעות החיים, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). לקריאת החוברת:
http://www.gorali.122.co.il/do_siah.doc

נ.ב.

ישנם אנשים שסובלים מדיכאון, ואינם מטפלים במקור הבעיה ולכן רואים הכול שלילי, כי אינם חווים את המציאות כפי שהיא באמת. אין זה רצון השם שיחיו בסבל. לכן האלוקים ציווה בתורתו: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), מכאן שציווה אותנו לדאוג לגוף והנפש שלנו. כלומר, זו היא מצווה מן התורה. ואמרו חז"ל בפירוש: "ורפא ירפא - מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות" (ברכות ס, עא).

על כן מוטל עלינו לדאוג לגופנו ונפשנו בדרך הרפואה המקובלת ולשמוע לעצת הרופאים כדי לשמור על גופנו ונפשנו, כפי שרצה ה' להנהיג את עולמו. כי ה' פועל ומרפא באמצעות הרופאים. לכן אם מלוות אותך תחושות שליליות, כדאי ללכת לאיש מקצוע ולטפל בכך. 

עלה והצלח.

 
בברכה,
דניאל בלס