הלכות ומנהגים
קניית ספרי קודש ממעשרות
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום לכבוד הרב,
1. אני מעדות המזרח ורציתי לשאול על עניין המעשרות, האם מותר לרכוש ספרי קודש מכספי מעשרות?
2. שמעתי בעבר שיעור שאומר שמותר לקחת את כספי המעשר ולחסוך לילד שלך לחתונתו, כמובן אם הוא יהיה בעזרת השם ירא שמים ותלמיד חכם. האם נכון הדבר?
תשובה
שלום רב,
1. מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר על דעת להניחם בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אולם יש להחמיר שלא לקנות ספרי קודש לעצמו מכספי מעשר.
מקורות: כי אמנם הט"ז יורה דעה (סימן רמט סק"א) והש"ך (סק"ג) הביאו מהדרישה בשם תשובת מהר"ר מנחם, שמותר לקנות עם כספי מעשר ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה אותה מצוה. וסיים הט"ז: ונראה לי דכשקונה בעדו ספר צריך לכתוב עליו שזהו מן המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו להם. ע"כ.
אולם כבר כתב הערוך השלחן (שם סעיף י) שהיתר זה צריך עיון, שאם כן נתיר לו לקנות תפילין ממעות מעשר וטלית ושאחרים יתפללו גם כן בהן וכו', וסיים: על כן ראוי להרחיק עצמו מהיתר זה. ע"ש.
וכן הובא בשם החזון איש זצ"ל (ארחות רבנו חלק ג' עמוד קלח) שהיה מקפיד שכסף מעשר יתנו לצדקה ולא יקנו מכסף זה ספרים אף שירשום עליהם שאינם שלו אלא ממעות מעשר. וע"ע בארחות רבנו חלק א' (עמוד שג) שהגר"י קניבסקי זצ"ל קנה כמה פעמים ספרים מכסף מעשר ורשם עליהם שזה ממעשר. אבל הפסיק לקנותם משום שצריך לתתם לכל דורש ואצלו אף אחד לא דרשם.
גם בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל הובא (שו"ת אבני ישפה חלק א' סימן קצא ענף ד אות ג) שאין להקל בזה כיוון שיצטרך להשאילן תדיר וקשה לעמוד בזה. וכיוצא בזה כתב בספרו שו"ת שבט הלוי חלק ז' (סימן קצה ד"ה ואודות) שהדעת נוטה להחמיר כי בני אדם במשך הזמן נכשלים בזה בהחזיקם הספרים בעיקר לעצמם.
וכך היא דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שו"ת אבני ישפה שם) שיש לאסור משום שספרים מצויים היום ואין כאן חסד לאחרים. וכ"כ בדרך אמונה חלק א' (הלכות מתנות עניים פרק ז הלכה ה, ד"ה ואחד מעשרה) שדווקא בזמנם שהיו מעט ספרים, ומי שהיה לו ספר היו הכל שואלים ממנו הוי עניין צדקה. אבל בזמנינו שנתרבו בעז"ה הספרים ואין דרך להשאיל רק לעיתים רחוקות הוי כשאר כלים שבבית שדרך לפעמים להשאילו ואין זה שייך לצדקה. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט' (סימן א פרק ב אות ה) ובשו"ת משנה הלכות חלק ו' (סימן קצו-קצח).
אמנם מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר ולנדבם לבתי כנסיות ובתי מדרשות - ראה בספר נהר מצרים חלק א' (דברים שמותר לעשותם ממעות המעשר אות ב) ובשו"ת שבט הלוי שם.
2. דעת הפוסקים שאין להפריש מכספי מעשר לקרן חיסכון עבור ילדים שעדיין קטנים, כדי שבבוא הזמן יהיה אפשר להשיאם, פרט לכספי קצבת ילדים, שניתן להפקידם עבור קניית דירה לילדים בעתיד לכשיגדלו - ואין צורך להפריש מעשר מקצבאות אלו.
אמנם כשהבנות מגיעות לגיל שבע עשרה, וכשהבנים מגיעים לגיל שמונה עשרה, אז מותר לשים את כספי המעשר בקרן חיסכון עבור נישואיהם. ויש מי שמיקל להפריש את כספי המעשר לתוכנית חיסכון עבור הילדים כבר מגיל אחת עשרה (יעויין בספר הליכות בין אדם לחברו פרק יב סעיפים מד-מה, ובהערות שם, מה שהביא בזה).
ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל, שהאב יכול כמה שנים קודם החתונה לחסוך את רוב כספי המעשר, ולייחדם בחשבון בנק עבור ילדיו, אלא שאין ראוי לעשות כן בכל הסכום של המעשר, אלא רק ברובו (ילקוט יוסף שובע שמחות חלק א', מהדורת תשס"ה פרק א סעיף ל ובהערה שם).
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il