הטבלת מיחם חשמלי

שלום רב,

יש להקדים שכל החיוב של טבילת כלים הוא דווקא אם המיחם מיוצר ע"י חברה שנמצאת בבעלות של גויים, ובאופן כזה ההלכה היא כדלקמן:

1. דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב להחמיר להטביל מיחם חשמלי. ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל כלים מן הגוי פטור מלהטבילם, כיוון שלא קנאם להיות שלו (הליכות עולם חלק ז' עמודים רסה-רסו).

אמנם עצה זו אינה מועילה לכל הדעות (יעויין ט"ז אורח חיים סימן שכג סק"ו, ויורה דעה סימן קכ ס"ק יח, שעצה זו אינה מועילה אלא לפי שעה דהיינו לאותו שבת או בחול כל זמן שאין לו מקווה, אבל לאחר השבת או שיזדמן לו מקווה כיוון שישתקע עולמית ביד ישראל ודאי הוי כלקוח בידו וחייב בטבילה. אלא שכיוון שאין זה מפורש בפוסקים יש להיזהר שיטביל כלי אחר עמו משום חשש ספק ברכה. והובא במשנה ברורה סימן שכג ס"ק לה).

2. יש עוד עצה לתת את המיחם לחשמלאי שיפרק חלק מן הכלי באופן שיתבטל ממנו תורת כלי, ובאופן שרק חשמלאי יודע להרכיב חלק זה בחזרה (אולם אם כל אדם יודע להרכיב חלק זה בחזרה אינו מועיל), ואחר כך ירכיבו חשמלאי יהודי מחדש, וייחשב על ידי זה ככלי שנעשה על ידי אומן יהודי, שפטור מטבילה (יסוד עצה זו על פי מה שכתב החכמת אדם כלל עג סעיף יג, והובא בפתחי תשובה יורה דעה סימן קכ סק"א. וכן הוא בספרו בינת אדם שער איסור והיתר תשובה סו. וכ"כ עצה זו לגבי כלי חשמל בשו"ת קובץ תשובות חלק א' סימן ג אות ב, ובשו"ת מנחת שלמה חלק ב' סימן רנ אות ד, ובשו"ת באר משה חלק ד' סימן ק, ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' סימן עב, ובשו"ת תשובות והנהגות חלק א' סימן תנ. אמנם יש לציין לתשובת הגרמ"ש קליין שליט"א בקובץ מבית לוי חלק י"ד עמודים סח-עד, ולדעתו לא מהני עצה זו. והסכים עמו הגר"ש וואזנר זצ"ל בתשובתו שם עמודים עד-עה. וכן הוא עוד בספרו שו"ת שבט הלוי חלק י' סימן קכח).

עצה זו מועילה דווקא אם החשמלאי יפרק וירכיב בכלי עצמו, כגון בגוף החימום, אבל בדברים שמחוצה לו כגון החוט או התקע, איננו מבטלנו בכך מתורת כלי, ועודנו חייב בטבילה (שו"ת מנחת שלמה שם, ושלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קלח סעיף י).

3. אולם באמת עד כמה שידוע אין חשש להטביל את המיחם. כי אם מחכים אח"כ יום יומיים כדי שיתייבשו כל החלקים הפנימיים שלו, לא נגרם לו כל נזק (ניתן גם לייבש את הקומקום בעזרת 'פן' וכיוצא בזה), וכמו שכתב בספר הכשרות (פרק ד הערה פח) שהניסיון מורה שבדרך כלל המכשיר לא ניזוק כלל, ומאות ואלפים שהוטבלו, נכנסו ויצאו בלי פגע. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס